את הבוקר של יום רביעי האחרון ביליתי בביתה של האדריכלית איקה דוידס-סרוק, ולהגיד לכם את האמת, ממש לא רציתי לצאת משם מרוב כל היופי הזה. גם את איקה הכרתי בחוות הסוסים שהייתה לנו. איקה רוכבת על סוסים כבר שנים, ומשום מה, הגעתי למסקנה שעיצוב וסוסים זה כנראה חיבור שבא טבעי. איקה הסכימה בשמחה להכניס אותנו לביתה אשר בהרצליה פיתוח, ולסיפור שלו.
הרבה חברים ומכרים פונים אליי בזמן האחרון לשאול מה כדאי לתלות על הקירות בבית, חוץ מתמונות וצילומים טריוויאלים. אני אישית מאוד אוהבת אמנות קלאסית המשתלבת בטוב טעם עם הסגנון העיצובי של הבית. מה לעשות, תקראו לי “אולד פאשיינד”. גם גלריית תמונות משקפת את הטעם שלי. כי בית זה בית. ובית זה מי שאתם ומה שאתם אוהבים, לא מה יגידו השכנים. אבל אם ביצירתיות חשקה נפשכם, קיבצתי לכם כאן מגוון רעיונות דקורטיביים לקישוט הקירות. השתדלו כמובן לשמור על מידה נכונה ולא להסחף, וכמובן, שלבו בחכמה עם צבע הקיר.
אחד הטרנדים הכובשים את עולם עיצוב הפנים לאחרונה הוא ה- Modern-Rustic. הטכנולוגיה המתקדמת הרגילה אותנו לשפע ונוחות אשר קשה לוותר עליהם בקלות, אך רובנו מוצאים את עצמנו מתגעגעים לפשטות של פעם, לעיצוב חלל עם אופי וחום, ובקיצור לבית חם אבל נוח פונקציונאלית.
כבר קרוב ל-15 שנה שאני מסתבכת עם הסוגיה הנ”ל, והנה הגיעה השבוע התשובה המיוחלת ובאו דברים על סדרם. אני חייבת לציין במעמד זה, שכל קנייה במכולת השכונתית שלנו בכפר ידידיה מסתכמת בחוויה לימודית אחרת. אתמול למדתי מאיש האבטיחים, סוף סוף, לראשונה בחיי, איך בוחרים אבטיח מוצלח. בשל אבל לא מידי, מתוק אבל לא קמחי, רטוב ומרענן אבל לא מעפן. עקבו אחר ההוראות מטה.
ההכנות לאופרה המדוברת “נבוקו” של ג’וזפה ורדי במצדה בעיצומן. אתמול היה לי הכבוד לרדת לים המלח ולקחת חלק בהפקת הענק המדהימה הזו ואני חייבת לומר שממש התרגשתי. (כל כך התרגשתי עד שכמעט התעלפתי…). ירדנו כמה חבר’ה לצפות בפרנקי, בעלי היקר, אשר משתתף בהפקה כחלק מצוות הפקת הסוסים של האופרה. כבר כשהתקרבנו למצדה, ירד האסימון, והבנו שזה לא עוד חיזיון אורקולי משעשע, אלא שמדובר בעיר שלמה שנבנתה במיוחד עבור האופרה.
נכון שעיצוב בלבן הוא לא טרנד חדש במיוחד, אבל כמו כל דבר, תמיד אפשר להמציא אותו מחדש. הלבן תמיד נשאר באופנה. הוא נקי, טהור, אלגנטי, נאיבי וכן, גם קצת קר. לרגל חג הגבינות והמים, נחזור לעיצוב לבן על לבן, אך נדגיש טקסטורות, נערבב גוונים ונסדר בית חגיגי במיוחד.
אז כמו שכבר סיפרתי, אחת ההשראות הגדולות לכתיבת הבלוג הזה, הוא הבית בו אני גרה והמושב המקסים שעוטף אותו בירוק מסביב. אם הספקתם קצת להכיר אותי, בטח כבר הבנתם שהסגנון הכפרי של פעם די עושה לי את זה. הפשטות, החמימות והתמימות של פעם מכניסים שלווה לחיים.
זהו השילוב המושלם בין שני צבעים. כזה שאף פעם לא יוצא מן האופנה והוא מתאים לכל בית. הוא מרגיע לנו את הנשמה, מזכיר לנו פסטורליות של שמים כחולים עם ענני נוצה, ים שקט וחול לבן ופריחת עלי כותרת ביום חורף. השילוב הזה שחי כבר אלפי שנים בכפרים ובערים, באחוזות בני האצולה ובבתי הכפר הפשוטים, אינו מפסיק לכבוש את ליבי פעם אחר פעם. לאחרונה הוא חוזר אלינו. בבדים, בטקסטורות, באביזרים ובכלל.
אין, אבל אין, על ההרגשה הזו שאתה חוזר הביתה ומישהו פרוותי ואוהב קופץ עליך. הם מקיפים אותנו באהבה שלהם, מעריצים אותנו ותלויים בנו בחייהם. החברות האמיצה הזו של בעל חי אשר באמת אוהב אותך, מקבל אותך כמי שאתה בלי פוזות ובכל מצברוח. זה, שלא איכפת לו איך אתה נראה, מה אתה לובש וכמה כסף יש לך. זה שיישאר על ידך גם כשתשמין, תקריח, תהיה חולה או זקן.
תמיד קראו לי “טיפוס מסודר” ואפילו הגדירו את המקצוע לי (מנהלת תקשורת שיווקית) כ”מתכנן אירועים” ולאט לאט בלי שאשים לב החלו הרשימות להשתלט על חיי. לכל דבר שהייתי צריכה לארגן בחיים הכנתי רשימה. רשימת מכולת, רשימת תפריט לארוחת הערב, רשימת סידורים שצריך לעשות, רשימת תשלומים לאותו החודש, רשימת מתנות שצריך לקנות ועוד ועוד רשימות בלי סוף. לא יכולתי לזוז לשום מקום בלי הרשימה שלי.