בשעה טובה, באובך ובגשם, החלה שנת תשע”ו, ומבחינתי זו שנה חדשה של גילויים חדשים ומעניינים. בשיטוטי הרבים ברשת, אני נתקלת מידי פעם באוצרות שכדאי לשים אליהם לב, לשמור, לחזור ולעקוב. מסוג הדברים שאו שתתאהבו בהם מיד ותהפכו לגרופיס, או שהם יהיו טרנד חולף ונחמד לעונה או שתיים. אספתי לכם כמה כאלה, בואו תראו אם גם אתם מתאהבים. (תמונת שער: Polder’s Old World Market)
ביום חמישי האחרון התקיימה השקת קטלוג איקאה 2016 בבית השגריר השבדי בהרצליה פיתוח. מאחר ואיקאה ניתפסת בעיניי כאחת החברות המתקדמות בעולם במחקר אנושי, בתפיסה התנהגותית, ובהתאמת מוצריה להתפתחותינו, אני עוקבת בקפידה ובסקרנות רבה אחר המוצרים שלהם. בכל פעם אני מגלה מחדש חברה שחושבת כמה צעדים קדימה בשבילנו, על שיפור תנאי המחיה שלנו בבית, על יעילות וניצול חללים בין אם קטן או גדול, על שילוב הטכנולוגיה ועל צרכינו המשתנים בבית ובעבודה. כמשפחה או כיחיד, ההמצאות הקטנות של איקאה, הן שעושות הבדלים גדולים עבורינו, ובגדול, אני ממש אוהבת את איך שהם חושבים.
אני רוצה לספר לכם על התמכרות אחת גדולה שלי בה אני נאבקת מזה כמה חודשים, והיא נקראת שוקולד. אני מתוייגת כ “חסרת תקנה” בנושא, ולא מדובר על אהבה סתמית לסם המתוק הזה, אלא התמכרות קשה, המלווה בהתקפי עצבים, רעידות בגוף וחולשה כללית אם אין לי חבילת שוקולד בגוף בכל יום. זה התחיל כשהייתי ילדה בת חמש ואבא (זכרו לברכה) החליט לפתוח חנות ממתקים. הייתי ילדת פינוקים קטנה, שקיבלה כל ערב שקית ממתקים לפני השינה, ועד שלא סיימתי את חפיסת השוקולד, לא נעצמו עיניי. כך, גדלתי, ערב ערב, כשאבא היה חוזר מהעבודה, הייתי ממש כמו כלבלב שמחכה לארוחת הערב שלו כל…
זה בדוק שהאיטלקים מבינים בפסטה, הגרמנים במכוניות והצרפתים באוכל. ומאחר ואין על כך ויכוח, החלטתי שהגיע הזמן לאמץ מאחינו הגויים את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב. לאכול טוב ולא להשמין. בדיוק עכשיו, אחרי החגים, כשכולנו דחוסים למוות במנות יתר של בשרים, שומנים, פחמימות ואלכוהול, הגעתי אחוזת פאניקה לשעריה של מיריי ג’וליאנו, מחברת הספרים “נשים צרפתיות לא משמינות” ו “נשים צרפתיות וסודות החיים הטובים” כדי להבין מהו הסוד שלהן. הספרים אינם חדשים במיוחד, אבל לי לפחות הם חידדו כמה נקודות חשובות על סגנון אכילה שרוב האירופאים גדלים עליו מגיל קטן בבית, ומאיתנו הוא רחוק שנות אור. יש לי אחד כזה הולנדי…
אחרי שנה לא פשוטה, החלטנו לארוז חפצים ולטוס למקום קר וחגיגי במיוחד, בו נוכל להרים כוסית ולסכם ששנת 2014 תהיה שמחה יותר, בריאה יותר ומלאת חותמות בפספורט (לפחות שלי). אנגליה היא מסוג המקומות שאף פעם לא נמאס מהם, במיוחד לאור העובדה שזהו בסיסה הרשמי של BIGGIE BEST, אבל הפעם זו הייתה חופשה נטולת עסקים לחלוטין. דגמנו כפר, חגגנו בעיר, ובין לבין הרגשנו בבית. אתם מוזמנים לחוות אותה בעיניים שלי, דרך עדשת הסלולרי החדש שלי מסוג Nokia Lumia 1020 בו אני כבר מאוהבת קשות. כנסו.
עץ תמיד מעניין אותי בכל צורה שהיא, ואני בחיפוש מתמיד אחריו. הוא בין הדברים שהכי מרגשים אותי בעולם, בין אם הוא עץ חי ביער מקומי, ארגז בקבוקי יין ישן או רהיט שנעשה באהבה. מסתבר שיש עוד כמה פריקים כמוני, שהפכו את האהבה הזו למקצוע, והם עושים זאת בצורה נפלאה. שוחחתי איתם כדי להבין מה מחבר אותם לחומר הכל כך בסיסי ועל זמני הזה, והחלטתי להביא לפניכם את המעצבים, הסיפור שלהם והמוצרים היפים שהם יוצרים מעץ. אני בטוחה שאחרי שתראו את הפריטים, תרצו להכיר אותם גם, במיוחד אם אתם בחיפוש אחר ריהוט מיוחד ואיכותי.
האהבה הגדולה שלי לנייר, צבעים ודפוס החלה מרגע צאתי לעולם. אני יכולה להשתכר מריח דפים טריים שיצאו מהדפוס, מעיפרון שזה עתה חידדו אותו ומקופסאת צבעים יפה. אני בחיפוש מתמיד אחר מחברות יפות, חותמות, notepads מעניינים, וכל דבר שיש עליו איור חופשי וזכר לעץ. לשמחתי הרבה, לאחרונה יותר ויותר מוצרי נייר מיוחדים מגיעים אלינו מיפן, צרפת, ארה”ב, וסקנדינביה, ולשמחתי היותר רבה, מעצבים מקומיים הפנימו את הצורך החזק הזה במוצרים הללו. ולו רק בשביל הנשמה. אספתי לכם מוצרים שאני אהבתי במיוחד. בסוף הפוסט תוכלו למצוא לינקים לחנויות שוות ברשת ובארץ.
שבה אליכם אחרי חודש עמוס, מרגש ושופע אקשן. עברנו בית למושב משמרת המדהים ביופיו (פרטים יגיעו בפוסט נפרד), וכולי התרגשות מהאביב שמסביב, ממלאכת העיצוב של בית חדש שהיא כיף גדול, אבל ממש בעיקר מהעובדה שראלף לורן כבר כאן. בין כל הארגזים שנפרקו בבית, ואלה שטרם, לא הייתה מאושרת ממני לנטוש הכל לכמה שעות ולבקר בבית פיטרו הכט, מעוזו החדש של Ralph Lauren Home בישראל. אולם התצוגה הענק שעוצב במתכונת מדויקת להפליא כמו אחיו הפזורים באינספור מדינות בעולם, השאיר אותי עם עור ברווז. שנים של ציפיה לאחוז במלאכת המחשבת של המעצב הגאוני הזה כאן על אדמתנו, הביאו אותי להתרגשות גדולה. הנה…
כמה ימים של שמש והופ, כולנו בחוץ! אז איפה עוד יש להסתובב ביום שמשי ומפנק? את הוד השרון גיליתי לפני כמה שנים כשעבדתי שם בסביבה. יש בה משהו קסום שכבר די קשה למצוא במקומות אחרים. יש בה חנויות קטנות של פעם, בכל מיני פינות נסתרות שכיף לגלות. אז אם בא לכם להעלם מהמשרד לאיזה חצי יום ולהתפנק בשמש עם אוכל טעים ואוירה של פעם, אתם מוזמנים לסיור בחוצות העיר.
לפי דעתי העולם מתחלק לשניים. אלה שחולים על הודו, ואלה שנהיים חולים ממנה. אני, לצערי, מהזן השני. פלג וליז לעומת זאת, לא רק שמאוהבים במקום, הם מאוהבים נקודה. הם נישאו לא מזמן והחליטו לחזור לכפרים האהובים, לצבעים ולריחות של המקום הססגוני בעולם. אז מי הם פלג וליז אתם שואלים. פלג אלקלעי הוא צלם מוכשר ביותר, שבמקרה גם הפך להיות המורה שלי לענייני צילום, וליז היא בחירת ליבו. את טיול ירח הדבש שלהם פלג צילם כמובן עם המון אהבה. אז הנה התמונות והסיפור.