זה בדוק שהאיטלקים מבינים בפסטה, הגרמנים במכוניות והצרפתים באוכל. ומאחר ואין על כך ויכוח, החלטתי שהגיע הזמן לאמץ מאחינו הגויים את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב. לאכול טוב ולא להשמין. בדיוק עכשיו, אחרי החגים, כשכולנו דחוסים למוות במנות יתר של בשרים, שומנים, פחמימות ואלכוהול, הגעתי אחוזת פאניקה לשעריה של מיריי ג’וליאנו, מחברת הספרים “נשים צרפתיות לא משמינות” ו “נשים צרפתיות וסודות החיים הטובים” כדי להבין מהו הסוד שלהן. הספרים אינם חדשים במיוחד, אבל לי לפחות הם חידדו כמה נקודות חשובות על סגנון אכילה שרוב האירופאים גדלים עליו מגיל קטן בבית, ומאיתנו הוא רחוק שנות אור. יש לי אחד כזה הולנדי בבית, שאוכל אחרת ממני ותמיד נשאר רזה. אז הפעם אני צוללת לתרבות אוכל חדשה, מבלי לספור קלוריות ובלי לוותר על כלום. סקרנים? כנסו.
הן מתהלכות בקלילות מעוררת קנאה, תמיד לבושות טיפ טופ ונראות כמו פרסומת, לא משנה באיזה גיל. טרם נתקלתי בצרפתייה שמנה או מוזנחת, ואני חושבת לעצמי, כאילו מה? מה?? הן לא מתנפחות במחזור? אין להן קרייבינג מטורף לשוקולד ב 12 בלילה? אין להן פאקינג bad hair day?? איך זה ייתכן שבכל ימות השנה הן נראות כאילו יצאו ממארי קלייר, עם שיק הורס כזה, כאילו שום דבר לא יחריב להן את התסרוקת. אז זהו, שמסתבר שזה אפשרי! אין ספק שזוהי תולדה של חינוך מגיל קטן מאוד בבית, אבל זו תרבות רבותיי. תרבות רבת שנים, שעוברת מדור לדור, מאמא לבת. כל מיני סודות קטנים כאלה, שלא היינו חושבות עליהן בכלל. (ובשביל זה שווה לקרוא את הספר יותר מפעם אחת ולהפנים את כל מה שניתן) הכל עניין של הרגל. קראתי בשקיקה את שני הספרים, ושמתי לב שאת הרוב אני כבר די מיישמת כי אני כזו באופי (לא מוותרת על איכות, ודי אוהבת טבע), אבל את שאר הטיפים אימצתי בשמחה רבה.
אלו הם עיקרי הדברים החשובים, שאם תקפידו על יישומם, תלמדו להנות מכל דבר טרי ואיכותי בעונה שלו, לבשל לבד מחומרי גלם טריים ולאכול נכון, לא תצטרכו לוותר על כלום, ובכל זאת תשמרו על משקל נכון.
1. אני לא אחזור על קלישאת ה “שתו מים”, אבל בגדול זה אכן חשוב לשתות לפחות 8 כוסות מים ביום ולוותר על משקאות דיאט, מוגזים וכו’. הדבר החשוב שאני לקחתי מזה, זה להקפיד על שתיית כוס מים פושרים עם לימון עם היקיצה בבוקר (לפני הקפה) ואחת רגילה לפני השינה. ועוד דבר חשוב – שהמים יהיו מאיכות מעולה.
2. כמו המים, מחברת הספר לא הפסיקה להדגיש כי חשוב מאוד להיות אנין טעם ולהקפיד על איכות המוצרים שאנו קונים, גם אם הם עולים קצת יותר. לא לוותר. לקנות הכל טרי מהשוק ולבשל רק מה שאתם צריכים בכל יום או יומיים. בין אם זה פירות, ירקות, לחם, שוקולד או גבינות. תאכלו מה שאתם רוצים אבל מאיכות מעולה, ואז גם לא תצטרכו לטרוף המון. תהנו מכל ביס בתאווה גדולה, אבל שימו לב לכמויות. לא להתחזר כמו שאנחנו רגילים מהבית. תהיו עדינים עם האוכל. סה טרה שיק.
3. הבדל גדול בין האירופאים לאמריקאים ונראה לי שגם אלינו מן הסתם, הוא הכמויות. לדוגמא, ספלי הקפה בצרפת, ובכלל אירופה, הם קטנים מאוד ומכילים כמה לגימות של קפה בלבד. הם לרוב שותים אותו גם עם כמה טיפות קטנות של חלב או חלב עשיר עם שמנת, אבל ממש טיפונת. לעומת הג’ארות הענקיות של הקפה ששותים אצלנו עם המון סוכר. הצרפתיות לא צורכות המון סוכר עם הקפה, אם בכלל. את הקפה הן שותות כמעט תמיד בבוקר ובסוף כל ארוחה. אין קפה ביניים כל רגע. מיותר לציין שגם הקפה הוא איכותי למי שיכול (טחון או ממכונה) לעומת הנס קפה ההמוני שאנו רגילים אליו מהבית.
4. סוכר למשל, כמעט ואינו נצרך אצלן בצורת ממתקים, חטיפים וקשקושי מכולת למיניהם, וגם לילדים לא קונים. כולם ללא יוצא מהכלל נהנים מפירות העונה המתוקים, מקינוח טוב (אבל קטן!), מגבינות טובות, אגוזים שקדים וקונפיטורות. ממתקים מעובדים נחשבים כמשהו ממש זול ולא איכותי ולא נכנסים הביתה. אם רוצים להתענג על שוקולד, הוא חייב להיות מעולה. רצוי מריר אבל לא חייב. העיקר שיהיה איכותי. טרה בון. עוד לא נתקלתי בצרפתייה שירדה על חבילה של שוקולד מילקה כמו שאני נוהגת לעשות (או יותר נכון נהגתי) פעם ביום.
5. הכוסות יותר קטנות, הצלחות והמנות יותר קטנות, מחליפים צלחות בין כל מנה, אוכלים לאט, מדליקים נרות, משוחחים, נותנים כבוד לארוחה – מסדרים שולחן עם מפיות בד ומתענגים על כל ביס. ככה זה בצרפת. אה כן, ולא אוכלים בין הארוחות. (שלוש ביום).
6. לחם זו תופעה צרפתית ידועה ומסוכנת מראש. אין ספק שכל הבולנג’ריות למיניהן יכולות להוציא כל ישראלי מצוי מהדעת ולהכניס אותנו לפאניקה קלורית, אבל אף צרפתי שפוי למשל, לא מעלה בדעתו אי פעם לוותר על לחם או בגט לטובת דיאטה. מבחינתם זוהי אחת מהנאות החיים. בין פרוסה לשתיים ביום זה לגמרי סבבה, אפילו עם חמאה. הסוד הוא לא לאכול את הלחם לפני המנה הראשונה. או שתאכלו אותו כסנדביץ’ שהיא ארוחה בפני עצמה (בוקר או צהריים), או שתאכלו אותו עם האוכל בצהריים/ערב. לעולם אל תאכלו אותו כפתיח לפני האוכל. ולא יותר משתי פרוסות. הקפידו על לחם מלא או דגנים איכותי, וגם באגט זה לגמרי בסדר אם הוא טרי. חמאה תתקבל בברכה.
7. יוגורט עיזים איכותי פעמיים ביום (או לפחות פעם) צויין כמאסט בתפריט. לא מתווכחת, לא שואלת למה, אני כבר הוספתי. לא סובלים יוגורט, תוסיפו חצי כפית דבש ותבלעו.
8. שני שזיפים נוספו גם הם אחר כבוד לתפריט הבוקר. (טריים או מיובשים) אני לא מתווכחת בכלל עם מה שעושה לגוף שלי טוב.
9. הצרפתים מסתבר, מסתכלים בסנוביזם מה על צורכי סוכר בתפזורת שכמותנו. זה ממש מזעזע אותם ככל הנראה. אז בלעתי את הצפרדע לטובת התרבות האריסטוקרטית, והחלפתי לקוביות סוכר. ככה צורכים פחות. בחיי.
10. גם עם המלח מסתבר לא מתעסקים שם יותר מידי. הוא צובר נוזלים ומנפח אותנו כמו בלוני הליום לפני יומולדת. אז הפנמתי בשקט למרות חיבתי העזה למלוח. אני מתבלת עם עשבי תיבול טריים כמו שכתוב בספר וזה ממש לא רע. פשוט עניין של הרגל. הנפיחות המעצבנת אכן מתפוגגת לה לאיטה.
11.צרפו כוס יין פעם ביום לארוחה והחיים יראו לכם אחרת. את זה כבר מזמן אימצתי. לה ווי אה בל.
12. הצרפתיות מסתבר לא מתקרבות לחדרי כושר או כל ספורט המוגדר כעינוי. מה הסוד שלהן? הן הולכות ברגל. קילומטרים. אבל בכיף. גומעות רחובות עם חברה, נוסעות על אופניים, שוחות, משחקות טניס. העיקר לא חדר כושר. אז לכו תמצאו לכם איזה שביל ותתחילו ללכת. גם מדרגות זה טוב.
13. השוס של הספר הוא סוף שבוע של מרק כרשה (בלבד) המנקה את הגוף ומשתן. הוא מומלץ כשהגעתם לסף של פאניקה מהמשקל שלכם ומתניע את הגוף לבוסט של חילוף חומרים. אני זוכרת אותו עוד מגיסתי לשעבר הצרפתייה שהייתה מאיצה בי לשתות אותו “ולהטהר”. אין ספק שתבלו בשירותים, אבל זה לגמרי עוזר.
אני מודה שאני מיישמת בהנאה רבה את סודות הספרים של מיריי ג’וליאנו מאז תום הפסח. משום מה זה הרבה יותר קל ממה שחשבתי. החלפתי את סוג הלחם לדגנים, את השוקולד למריר, את הממתקים לתמרים ואגוזים, את כוסות הקפה לקטנות יותר, את הסוכר לקוביות. אני מתענגת על ריבה וחמאה, ובגט ורוקפור, וכן – אני יורדת במשקל ונהנית מהחיים. הספרים שזורים במתכונים מקומיים, ומשלבים תפריטים המותאמים לעונות השנה ולחומרי הגלם המתאימים להם. מה אני אגיד לכם, האוכל פתאום יותר טעים. בקיצור, תפסיקו לספור קלוריות ותתחילו לאכול, אבל קצת.
*התמונות לקוחות מ pinterest
5 comments on סוד הקסם הצרפתי
פרי
מאד שמחה שבחרת לשתף בבלוג המקסים שלך, It takes one to know one
ואין ספק שאת מזהה את השיק הצרפתי כי יש לך את זה גם, תודה על כל הפוסטים ,תמיד כיף לקרוא אותם!!!
בטי נעמת
תמיד אבל תמיד כיף לקרוא ולהנות מהבלוג שלך.
Ronnie (author)
תודה יקרות! שמחה מאוד לשמוע שאתן אוהבות 🙂
רוני
יעל
ואי הרגת אותי מצחוק….
רינה פרדו
מדהים !!!! אוהבת מאוד את סגנון הכתיבה והנוסח אבל התוכן – ממש הורס. קניתי את הספר בעקבות הפוסט והתחלתי ליישם. תקשיבי – זה עובד. ממש תענוג. תודה רבה !!!