ארכיון מתכונים - עמוד 2 מתוך 9 - Home in Style - הבלוג לעיצוב הבית

הנכם גולשים בקטגוריהמתכונים

בוקר טוב יקרים, מה שלומכם? כותבת לכם מאמסטרדם הנעימה, רק להגיד לכם שאני חושבת עליכם כל הזמן. אפילו חשבתי שאעלה לכם את הסלט המדהים הזה שאת מתכונו קיבלתי מגברת אסנמיל הנחמדה. הוא הכי טעים שאכלתי מימיי, נשבעת. והסוד, הוא ברוטב, אז תתאמצו וגשו לסופר לארגן מצרכים מראש, שלא תגידו שלא אמרתי. שיבצתי אותו בקטגוריית מתכוני חג כי הוא ממש חגיגי ויפה ומתאים לארוחות שבת או חג, אבל אתם כבר יודעים שאצלי כל יום הוא חג. אני אוספת לכם כאן חוויות מדהימות לפוסטים הבאים אז המשיכו לעקוב, ואם טרם נרשמתם לבלוג, זה הזמן. בינתיים נסו את הסלט הטעים הזה ותהנו.

עוגיות שקדים וקוקוס

אחד היתרונות בלעבוד במשרד שלנו, זה שכל היום אוכלים. אנה שלנו, רסר”ית המשרד ואם המשפחה, דואגת מידי יום לפנק אותנו במטעמים מעשי ידיה, ומה אני אגיד לכם, קשה מאוד לסרב כי הכל אחד אחד. אבל ישנה מן עוגיה אחת שהיא קונצנזוס. כולנו התמכרנו אליה ואנו שועטים למשרדה עם הקפה כל בוקר כמו מכורים לקוקאין, לחפש בסליק העוגיות. כמו שאתם כבר מכירים אותי, עם הידיים השמאליות שלי באפיה, ניגשתי אליה יום אחד (קצת בחרדה…) לבקש את המתכון. היא כמובן רשמה לי אותו בשמחה ובחפץ לב, ואמרה “זה קלי קלות”. בטח. בשבילה. לקח לי חודש לאזור אומץ ולנסות להכין, כי אפילו הקלים…

זוכרים שהכרתי לכם את הרגלי האכילה של הצרפתיות? זוכרים שאמרתי לכם שיורדים איתם יופי במשקל ולא מוותרים על כלום? אז לא רק שלא מוותרים, אלא מתענגים במיוחד על אוצרות הטבע, ונהנים מסגולותיהם החבויות תוך כדי. אחד מתכשיטי הטבע הגדולים ביותר הוא השזיף. עונת השיא של השזיפים היא אמנם ביולי-אוגוסט, אבל אפשר למצוא אותם עד נובמבר. אצלי מתעוררים החשקים לריבות וליפתנים למיניהם רק כשהסתיו מגיע ופחות חם, אז החלטתי להכין לשבת עוגת שזיפים ושקדים טעימה.

קיץ זו ללא ספק חגיגה של פירות, עם טעמים משגעים ולוק הורס. אני אישית, לא מסוגלת לאכול יותר מידי בקיץ, ורוב תזונתי סובבת על הצבעוניות המתפרצת הזאת של הטבע. מצאתי לכם סלט טעים טעים שנראה פיצוץ על כל שולחן, ובהחלט מתאים לארוחת צהריים או ערב קלה, ואם יש לכם אורחים, אז בכלל תקצרו מחמאות. לוקח שניה וחצי להכין אותו, אבל תצטרכו לדאוג שיהיה לכם את המצרכים הנחוצים מבעוד מועד. בואו הצטרפו לחגיגת הטעמים הזאת, תודו לי אחר כך.

בדיוק בימים כאלה (למשל שני, כשנגמרו השאריות של שבת וטרם הספיקותם לעשות שוב קניות), זה היום לגרד את מה שנשאר במקרר לארוחת צהריים/ערב קלילה. בעקבות הבקשות שקיבלתי על התמונה באינסטה לפני כמה שבועות, הבטחתי לכמה מכם להעלות את המתכון המצחיק הזה, אם אפשר בכלל לקרוא לו מתכון. זה היה פחות מחמש דקות הכנה, מכל מה שנשאר לי במקרר או כל מה שמצאתי בגינה. כנראה שהדברים הכי טעימים יוצאים כשאתה מת מרעב ואין כלום בבית.

זה לא שאהבתי אותם כל חיי. למעשה אפילו קצת לא סבלתי פירות יער למיניהם ודובדבנים כשהייתי קטנה. אבל זה סוג של טעם נרכש, במיוחד שאתם מתחברים למישהו הולנדי, שלא יכול לחיות בלי. זה התחיל בריבות וקונפיטורות שהיו מתגנבות למקרר שלנו בלי שאשים לב, עבר למאפים משולבי פירות יער שהוא היה מגניב אחרי כל טיסה לחו”ל, ועבר ל hard core של מקרר מלא בתותים, פירות יער ודובדבנים. כי ככה פרנקי אוהב. אחר כך התחלתי כבר לחפש מתכונים רציניים של מתקדמים. כדי לא לסבך אתכם, גייסתי שתיים מחברותיי, נטשה חיימוביץ ועמית דונסקי, לעשות לכם את החיים קלים. הנה מתכוני קינוחים מטריפים בכוס,…

עם בוא האביב מגיעים איתו כל הגודיס האופיינים לתקופה זו, וביניהם אדון אחד ירוק ונכבד, אשר כל ילדותי הופיע לנו על הצלחת פעם אחת בשנה בלבד, בערב פסח. זהו הפול הירוק. הוא די מיסתורי, אפילו קצת מחתרתי, הייתי אומרת. יש בו רעננות ירוקה וטעם מלא ועשיר, אבל הוא גם שנוי במחלוקת וחלק מהאנשים רגישים אליו. אני מאלה שלא, וטוב שכך. הוא עשיר בחלבונים (ועתיר קלוריות!), אבל הוא טעים טעים. אני רגילה לקבל את פניו בקדירה של פסח עם אורז אדום ועוף מהצד העירקי של אבא, אבל הגיע הזמן לראות מה עוד אפשר לעשות עם הפלא הירוק הזה. הנה כמה רעיונות.

כשהייתי קטנה אמא כל הזמן נזפה בנו לסיים את כל מה שהוגש בצלחת. “אוכל לא זורקים! יש מיליוני ילדים רעבים בעולם ואת משחקת עם האוכל??!” המשפט הזה תקוע לי בראש עד היום ואכן, שום דבר לא נזרק. הלחמניות היבשות נשמרות לפירורי לחם או נתרמות לטובת הציפורים בגינה, הירקות הרכים משבוע שעבר נכנסות לפשטידה או הולכות כצ’ופר לסוסים, ואת שאריות הסירים ג’וזי הכלבה מחסלת. כלום לא נזרק. את השאריות השוות אני ממחזרת לארוחה חדשה שכולם זוללים. חשבתי שתרצו לדעת.

אחד החגים הקלילים והיותר אהובים עליי כבר ממש כאן. זה בגלל הצמחים שאני אוהבת, בגלל השקדים והבננות שאני לא יכולה בלי, והשנה נוספו לי עוד כמה פריטים שמשדרגים לי את החג, והם קשורים לחגיגות סוף השנה שלי באנגליה. אחד מהם הוא סלט מ-ט-מ-ט-ם שאכלנו באחת המסעדות בשוק פורטובלו. רשמתי את המתכון על מפית, והוא כל כך מתאים לטו בשבט שלא יכולתי לא לכתוב לכם עליו. השני הוא ספר חדש של ג’יימי אוליבר, אהובי,  שרכשתי בטיול ובקרוב אמליץ לכם על מתכונים מככבים ממנו, והשלישי הוא קרש חיתוך מדהים שנרכש במסעדה של ג’יימי, ויחדש את שולחן החג שלי. אז קדימה לסלט.

מידי ערב עולה הסוגיה המעצבנת של מה לבשל במסגרת זמן של כ- 30 דקות לפני שכל בני הבית מאבדים את ההכרה מרעב. ומאז ומתמיד אני מברכת את העם האיטלקי שהמציא את הפסטה הבלתי ניתנת לפספוס, ומתמידה עם מתכונים מימי הרווקות. את צינורות הקנלוני הטעימים ניתן למלא בכל מה שיש לכם בבית. מקבץ ירקות עם גבינה, מלית בשרית טעימה, אם נמאס לכם מגירסת הספגטי בולונז ואפילו שאריות של עוף מוקפץ למיניו. אבל המילוי המנצח הוא ריקוטה עם תרד. את הרוטב תוכלו לגוון בין העגבניות הסטנדרטי שהילדים אוהבים, לבין רוטב שמנת, או אפילו לפזר קצת אגוזים קלויים ושמן זית. אבל רק אם אתם…