עונת התאנים נפתחת רשמית ביוני, וכדאי מאוד שתרוצו מהר להצטייד בפרי הסקסי הזה, כי באוגוסט הוא כבר נעלם. יש לנו חלון הזדמנויות קצרצר למצות את טעמה המתוק והמלכותי, את יופיה המרהיב ואת קימוריה של התאנה. כן, כן, ממש כמו אישה בשלה, תקטפו ותנגסו. תענוג.
לאחרונה עשיתי לי מנהג להגיע לשוק הפשפשים לפחות פעם בשבוע לאור מגוון החנויות המעניין שפתאום נולד במתחם הישן. המקום הפך לאזור בילוי לכל דבר, עמוס מסעדות, בתי קפה וחנויות מעצבים שנפתחות מבוקר עד ערב. בין שיטוטיי הרבים בחיפוש אחרי שכיות חמדה, נתקלתי בכמה חנויות שוות במיוחד, שאולי לא כולן חדשות, אבל הן בהחלט שוות איזכור וביקור. אז מי אמר שאין רהיטים יפים בארץ? שייכנס.
אני יודעת שזה ממש ברגע האחרון (כהרגלי לאחרונה…), אבל תקשיבו לי טוב, אתם לא מבינים מה אתם מפסידים, אם אתם לא רצים עכשיו לנסות את המתכון לקינוח ה-ה-ו-ר-ס הזה. אתם יודעים הרי שטורקיה הוא ה-מקום לדגום מאכלים מבוססי חלב, חמאה ושמנת, אז את המתכון הזה, השמור במרתפי משפחות הטורקים, חילצתי לכם מגברת אחת יקרה ביותר, שקרובה לליבי ממש כמו אמא וקוראים לה דולי גליקו. לא צריך דברים מיוחדים, הכל ממה שיש לכם בבית, ומהערך הקלורי פשוט תתעלמו. בלאו הכי הלך עלינו בחג הזה. יאללה רוצו לעשות ודווחו מהשטח.
תגידו מה שתגידו, אני חושבת ששבועות זהו החג הכי יפה ברפרטואר שלנו. הוא חגיגי, לבנבן, טעים והכי חשוב, עם אופי כפרי שמחבר אותנו לאדמה. השיבולים, הגבינות, האוירה הרומנטית, אין ספק שהוא חג יפה, וכדי ליפייף אותו עוד יותר, כמובן שאי אפשר בלי פרחים. מומלץ פרחי בר בצבעים שמחים, כאלה שלא צריך לסדר יותר מידי. פשוט תשימו בכלים של פעם ותפזרו על השולחן בין הגבינות.
הפוסט הזה הוא חגיגי במיוחד. לרגל שבועות שתיכף פה, Home in Style מאחד כוחות עם שני בלוגים אהובים בתחום הקולינריה: “בצק אלים” של מאיה מרום, האחת והיחידה שמסוגלת ללמד גם שמאליים לבשל, ו”מתכוניישן” של הצלמת דנייה ויינר והסטייליסטית דיאנה לינדר, שהופכות כל מנה לחגיגה לעיניים. כל זה כדי להביא לכם הפקה מיוחדת של כל טוב. בתפריט החגיגי תמצאו שלשה מתכונים הכוללים עלי גפן ממולאים של אמא (נוסח טורקיה). אחד המאכלים האהובים עליי מבית. בניצה, של מתכוניישן, מאפה בלקני מבצק פילו במילוי גבינות ותרד, וקינוח הורס: פנה קוטה מרשמלואית למאותגרי ג’לטין של מאיה מבצק אלים (וכמובן שנרשם לה עליו פטנט).
חברים יקרים, שמחה להזמין אתכם למכירת שבועות חגיגית של מוצרי ביגי בסט שתערך אצלי בצור משה ביום שישי הקרוב. לרגל הגעת המשלוח החדש, עד 50% הנחה על פריטים מהקולקציה הקודמת. כלי הגשה לבנים מקסימים, טקסטילים חדשים באפור ולבן, כריות נוי משגעות, כיסויי מיטה, מגבות מטבח, מנורות ועוד. הכל באוירת שבועות חגיגית! יום שישי, 3.6.2011 בין השעות 9:00-14:00 בית משפחת דה ליידה, רח’ סמטת האנפה 4, צור משה. אשמח לראותכם, ואשמח עוד יותר אם תספרו לחברים. פרטים גם בעמוד הפייסבוק.
הפעם אני שמחה להציג לכם בית יפה מחו”ל. שרה רוטר היא חברת ילדות מדנמרק, שמצאתי הודות לנפלאות הפייסבוק. היא גרה בעיר שנקראת Hørsholm, כ- 25 ק”מ צפונית לקופנהגן. כשהיינו ילדות, אביהן של שרה ואחותה, תרזה, היה דיפלומט דני, שלימים הפך להיות שגריר דנמרק בישראל. גיי’קוב ובנותיו היו מגיעים כל יולי-אוגוסט ארצה לחופשת חודשי הקיץ, ומתגוררים בדירת חבר, ממש מול בית הוריי. כל שנה היינו מתכתבות באדיקות ומחכות בכיליון עיניים לחופש הגדול כדי להפגש לחודשיים שלמים. היום, שרה היא אחות בכירה במכון לדיאליזה בדנמרק, ומתגוררת עם בן זוגה ושלשת ילידה המטריפים בבית הנפלא הזה. כנסו.
חברים שגרים במושב זה נכס טוב. כל פעם שולחים לנו מקצה אחר של הארץ כמות נכבדת של פרי או ירק מסוג אחר, בהתאם לגידולים באזור, ובהתאם לעיסוק החברים. השבוע קיבלנו ענף שלם עמוס בננות. בננות ירוקות ויפות, המסודרות כחיילות. מצטופפות להן שם כאילו לא רוצות להפרד. אז כבר עכשיו התחלתי להתכונן נפשית לאכילה אינטנסיבית של הפרי המדהים הזה, ואני מגייסת מתכונים. אחד כזה שמצאתי לעוגת בננה, שייך לבלוג ביסים המדהים.
הפוסט הזה הוא לגמרי אוף-טופיק מעיצוב, מתכונים וסגנון, אבל הוא סוג של פנאי, בעיקר שלי. אם העמקתם בנבכי הבלוג אתם כבר בטח יודעים שהסוסים תופסים חלק נכבד מחיי, אז אני רוצה לשתף אתכם גם בחלק הזה. מעבר לחיה האצילית והמדהימה הזאת, שאין כמעט אדם שלא אוהב אותה או מתפעל ממנה, יש לה תכונות שאנחנו בתור אנשים יכולים בהחלט ללמוד מהן כחברה אנושית.
בתור אחת שממש, אבל ממש, לא מתחברת לצבע הורוד על גווניו, מצאתי שעם שילובים נכונים, בפריטים הנכונים, תוכלו לעשות יופי של בית גם עם ורוד. אני לא מדברת על ורוד של חדרי ילדות, אלא דוקא על צבעי הפוקסיה הבוהקים שיכולים להוסיף לכם המון שמחה לחיים, כל עוד לא תגזימו. אנחנו בפתחו של קיץ, בתקופה של שינויים, בנייה ועיצובי בתים. בואו תציצו לכמה גירסאות לא רעות בכלל של ורוד, שבהחלט אפשר לחיות איתן.