ארכיון משהו טעים - עמוד 2 מתוך 3 - Home in Style - הבלוג לעיצוב הבית

הנכם גולשים בקטגוריהמשהו טעים

זה לא שאהבתי אותם כל חיי. למעשה אפילו קצת לא סבלתי פירות יער למיניהם ודובדבנים כשהייתי קטנה. אבל זה סוג של טעם נרכש, במיוחד שאתם מתחברים למישהו הולנדי, שלא יכול לחיות בלי. זה התחיל בריבות וקונפיטורות שהיו מתגנבות למקרר שלנו בלי שאשים לב, עבר למאפים משולבי פירות יער שהוא היה מגניב אחרי כל טיסה לחו”ל, ועבר ל hard core של מקרר מלא בתותים, פירות יער ודובדבנים. כי ככה פרנקי אוהב. אחר כך התחלתי כבר לחפש מתכונים רציניים של מתקדמים. כדי לא לסבך אתכם, גייסתי שתיים מחברותיי, נטשה חיימוביץ ועמית דונסקי, לעשות לכם את החיים קלים. הנה מתכוני קינוחים מטריפים בכוס,…

כשהייתי קטנה אמא כל הזמן נזפה בנו לסיים את כל מה שהוגש בצלחת. “אוכל לא זורקים! יש מיליוני ילדים רעבים בעולם ואת משחקת עם האוכל??!” המשפט הזה תקוע לי בראש עד היום ואכן, שום דבר לא נזרק. הלחמניות היבשות נשמרות לפירורי לחם או נתרמות לטובת הציפורים בגינה, הירקות הרכים משבוע שעבר נכנסות לפשטידה או הולכות כצ’ופר לסוסים, ואת שאריות הסירים ג’וזי הכלבה מחסלת. כלום לא נזרק. את השאריות השוות אני ממחזרת לארוחה חדשה שכולם זוללים. חשבתי שתרצו לדעת.

סוף סוף חג שאני אוהבת! לבן, חגיגי, טעים. עזבו אתכם מכל הבשר הזה שאנו דוחסים לגוף. אם כבר כולסטרול, לפחות שיהיה יפה. אצל העם הטורקי מאכלי גבינה זוהי חגיגה הנמשכת כל השנה, אבל בשבועות היא עולה פתאום לכותרות. אספתי לכם 5 מתכונים מבית אמא ומהרשת,  שנראים לי מגרים ביותר. חלקם אני מכירה ויודעת שאין עליהם בכלל ויכוח, ואת חלקם אני הולכת לנסות בעצמי לראשונה בחג הקרוב. אם בא לכם לנסות איתי ולהשוות גירסאות, אתם מוזמנים. רציתי רק להזכיר לכם לא לדלג על עיצוב שולחן הורס, כי סוף סוף הטבע משתף פעולה והכל כך יפה ופורח מסביב. אז בואו נעשה לנו…

אם יש מישהו בארץ הזו שאני לא יכולה לעמוד בפני המאפים שלו (חוץ מאבישי…), זהו כמובן האחד והיחיד, מיקי שמו. לטעמי, קונדיטור מספר אחד בארץ ואיש מקסים וחביב. לרגל החג, ביקשתי יפה וגם קיבלתי, מתכון לטארט הלימון שלו, הורס וחגיגי, כדי שתוכלו לשדרג את שולחן החג שלכם במשהו באמת מיוחד וטעים. חוצמזה, אני מאלו שלא יודעים לאפות בכלל, שלא לדבר על עוגות שמרים. אני בטוחה שגם לכמה מכם יש פוביית שמרים, והשבוע גיליתי ממש במקרה באחת מתוכניות הבוקר, שמיקי שמו, הולך להעביר סדנא כזו למאותגרי שמרים שכמותי. אני בטוח הולכת להשתתף בה, ואשמח לפגוש גם אתכם שם. יהיה חווייתי, אין…

כבר מזמן שמתחשק לי איזו עוגת תפוחים עסיסית כזו, נימוחה שאפשר לנשנש עם הקפה של הבוקר. אני לא חובבת שטרודלים למיניהם, ופאי זה מלא עבודה, אז חפרתי קצת במתכונים ההולנדים שמסביבי, ומצאתי מתכון די פשוט, שלאחר ניסיון אחד בלבד, הפך לעוגה טעימה להפליא וקלילה. יכול להיות שזו לא המצאת הדור, אבל זה בהחלט מרענן לשבת בבוקר, ומציף את הבית בריח נהדר של תפוחים וקינמון. יאמי.

טארט ריקוטה תאנים

עונת התאנים נפתחת רשמית ביוני, וכדאי מאוד שתרוצו מהר להצטייד בפרי הסקסי הזה, כי באוגוסט הוא כבר נעלם. יש לנו חלון הזדמנויות קצרצר למצות את טעמה המתוק והמלכותי, את יופיה המרהיב ואת קימוריה של התאנה. כן, כן, ממש כמו אישה בשלה, תקטפו ותנגסו. תענוג.

אני יודעת שזה ממש ברגע האחרון (כהרגלי לאחרונה…), אבל תקשיבו לי טוב, אתם לא מבינים מה אתם מפסידים, אם אתם לא רצים עכשיו לנסות את המתכון לקינוח ה-ה-ו-ר-ס הזה. אתם יודעים הרי שטורקיה הוא ה-מקום לדגום מאכלים מבוססי חלב, חמאה ושמנת, אז את המתכון הזה, השמור במרתפי משפחות הטורקים, חילצתי לכם מגברת אחת יקרה ביותר, שקרובה לליבי ממש כמו אמא וקוראים לה דולי גליקו. לא צריך דברים מיוחדים, הכל ממה שיש לכם בבית, ומהערך הקלורי פשוט תתעלמו. בלאו הכי הלך עלינו בחג הזה. יאללה רוצו לעשות ודווחו מהשטח.

חברים שגרים במושב זה נכס טוב. כל פעם שולחים לנו מקצה אחר של הארץ כמות נכבדת של פרי או ירק מסוג אחר, בהתאם לגידולים באזור, ובהתאם לעיסוק החברים. השבוע קיבלנו ענף שלם עמוס בננות. בננות ירוקות ויפות, המסודרות כחיילות. מצטופפות להן שם כאילו לא רוצות להפרד. אז כבר עכשיו התחלתי להתכונן נפשית לאכילה אינטנסיבית של הפרי המדהים הזה, ואני מגייסת מתכונים. אחד כזה שמצאתי לעוגת בננה, שייך לבלוג ביסים המדהים.

המאניה בעיצומה וכולם עסוקים ממש ברגעים אלה בהשלמת הקניות, בישולים, איחולי חג לאהובים. למי שיש זמן לקרוא אותי כרגע, מצבו טוב! אני החלטתי לא להלחץ החג הזה ולקחת את הכל בסבבה. מה שיהיה, יהיה, המשפחה שלי תאהב אותי גם ככה 🙂 אז אם בא לכם להכין קינוח מטמטם של הרגע האחרון שלוקח באמת דקה ונראה ממש מרשים, שלא לדבר על הטעם, הנה מוס נוטלה עם שמנת מתוקה, שהכינו לי השכנים המתוקים מיטל ושחר ליום הולדתי האחרון, ושכבש פה בסערה את כל השכונה.

הם נולדו במאה ה-14 באיטליה והסתובבו בכל העולם. יש להם אחיות, בני דודים ושכנים, אבל הכל נשאר במשפחה. הם ביסקוטי או קנטוצ’י או איך שתרצו לקרוא להם, ואוכלים אותם עם יין פורט בסוף ארוחה, או טובלים בהפוך של בוקר. ביסקווטים אריסטוקרטיים כאלה. הם שזורים בפרוסות שקדים, יש להם טקסטורה קריספית והם כל כך טעימים. נהוג גם לארוז אותם בצנצנות או קופסאות למתנות יפות כאלה וכולם ישמחו. בואו תלמדו איך להכין את הקנטוצ’ים הכי איטלקיים במדינה.