כמו שאתם יודעים, אני כל הזמן בחיפוש אחר בתים יפים עבור הבלוג. בית יפה הוא כמובן בעיני המתבונן, אבל מה שחשוב לי בפוסטים הללו, הוא למצות בעדשת המצלמה, בית המשרת נאמנה את המתגוררים בו. בית המקנה תחושת שמחה, ביטחון וחום. הוא לא חייב להיות fancy, וגם לא מעוצב על ידי בעל מקצוע. צריכה להיות בו תחושה של שייכות. לרות וירון יש בית כזה. את הדירה שלהם שנבנתה לפני כ- 40 שנה הם רכשו כמעט ללא אמצעים, ושיפצו לבדם. לאחרונה, נבחר חדר הילדים שבה להשתתף בספר החדש של איקאה. אתם מוזמנים לחדר של אביגיל, אבל רק אם תהיו ילדים טובים.

החדר של אביגיל שנבחר להופיע בספר של איקאה צילום: כפיר חרבי

רות טולדו גם היא מקוראות הבלוג הנאמנות. היא שלחה לי את סיפור ביתה בגאווה גדולה, וכשראיתי את התמונות, לא יכולתי שלא לחייך. אני מאוד שמחה לראות אנשים שאוהבים את הבית שלהם, ואת החיים שלהם. ובכלל, שהם מרוצים. רות וגם בעלה עובדים שניהם כפרילאנסרים. היא כמאפרת אופנה והוא כאנימטור. הם מגדלים פעוטה מקסימה וגם כלב, ומתגוררים ברחובות, עיר הולדתה של רות.

כשראו לראשונה את הדירה אותה רצו לרכוש, נזקקו לדמיון ויצירתיות רבים בכדי להבין שניתן להפוך אותה לממתק עיצובי גם ללא השקעה כלכלית גדולה. בדירה בקומת הקרקע שבבניין בן 40+ לא נגעו מהיום שנבנה. המטבח היה מפורמייקה בצבע טורקיז (!), הצנרת רעועה, התריסים מתפוררים, מרפסות שירות בכל פינה אפשרית …..אתם כבר מדמיינים, נכון?

נכון שהוא ממש מתוק? צילום: כפיר חרבי
הכוננית של איקאה נצבעה בקרם וחישוקי קיר שהכינה רות מבדים יפים צילום: כפיר חרבי
גאמני רוצה כזה! צילום: כפיר חרבי
כילה מעל למיטה של אביגיל צילום: כפיר חרבי
שרשאות שחלקן נרכשו וחלקן נעשו בבית באהבה צילום: כפיר חרבי
חדר מלא שמחה צילום: כפיר חרבי

רות וירון דוקא אוהבים פינות עם אינטימיות, ושמחו כן להשאיר את הבית מחולק. Open Space לא התאים לתפיסת העולם שלהם. טעמם האישי בעיצוב נע בין כפרי לבן (קאנטרי קוטג’), סקנדינבי, רטרו ואקלקטי. לדברי רות, חלק מהבית עוצב בסגנון כפרי וחלקו אקלקטי. עם הזמן טעמה התגבש ויותר חלקים הפכו יותר אקלקטיים. לדעתה של רות, עיצוב צריך לדבר עם האדריכלות. כלומר, דירה ישנה צריכה להישאר בסטייל נוסטלגי מעט ולא להראות מבפנים כמו דירה חדשה מקבלן.

השולחן בסלון שבנה אבא של רות עוד בשנות ה-70 על גילגוליו עוד שורד צילום: כפיר חרבי
אוסף תמונות ממגזינים ופרסומות לפסטיבלים הפכו לגלריה בסלון צילום: כפיר חרבי
למעט הכוננית הצהובה, כל הפרטים היו שייכים לדורות קודמים במשפחה צילום: כפיר חרבי
ואם כבר איקאה אז עדיף בצהוב צילום: כפיר חרבי

מטעמי תקציב, שופץ הבית בשני שלבים. ריבוי המרפסות של הבנייה הישנה היה דוקא לעזר במקרה זה, ומרפסת חדר השינה הפכה לחדר גדול ומואר. את חדר השינה עצמו הפכו לחדר העבודה של ירון. המטבח הורחב על חשבון מעברים מיותרים ומטעמי חיסכון נרכש ב”הום סנטר” בצורת ארונות אפוקסי לבנים מט בסגנון כפרי. “אני אוהבת שהריהוט הקבוע והקירות הם בגוונים בהירים וניטרליים, כך אני יכולה להתפרע עם העיצוב והריהוט הקטן.” מספרת לנו רות.

השידה בפרוזדור. איקאה?? צילום: כפיר חרבי
לוח מודעות מקורי בלבן מעל השידה צילום: כפיר חרבי
והצצונת לחדר השינה צילום: כפיר חרבי

בחדר אמבטיה נשמרה מרפסת השירות לטובת מכונת הכביסה והמייבש, ונעשו בו שינויי מיקום של הכיור והאמבט. גם הקרמיקה והריצוף הוחלפו. רצפת הסומסום נשארה בעיקר מטעמי תקציב, אך גם כי שום חיפוי עדיין לא כבש את ליבם. הרהיטים הישנים שנאספו מהסבתות ומהרחוב  עברו טיפול באהבה על ידי ירון ורות , והריהוט החדש נקנה ברובו באיקאה, אבל קיבלת טוויסט מקומי.

מדף רומנטי ומתלים בחדר האמבטיה  צילום: כפיר חרבי
פינת האוכל: השולחן הישן של סבתא רותי נצבע, וגם הכיסאות שנרכשו ב”אייס”
מדף עדין בפינת האוכל צילום: כפיר חרבי
המטבח שהורחב צילום: כפיר חרבי
עדין וכיפי צילום: כפיר חרבי
אין כמו מטבח עם המון אור
וגם צבע מוסיף!
ולסיום, חדרי העבודה של רות וירון צילום: כפיר חרבי
ששופצו ושודרגו באופן מפתיע עם….איקאה! צילום: כפיר חרבי

אז אם אהבתם נשמח לשמוע, ואם גם לכם יש בית מיוחד עם סיפור, אתם מוזמנים לשלוח לי אותו עם תמונות למייל. את הצילומים היפים האלה עשה עבורינו כפיר חרבי המוכשר והמון תודה לו וגם לרות, ירון  ואביגיל שהכניסו אותנו אל ביתם.  אם אתם אוהבים לקרוא את הפוסטים בבלוג, אתם מוזמנים להרשם אליו בלינק “הרשמו לבלוג” מעלה ותקבלו עידכונים למייל שלכם על כל פוסט חדש. אני מציעה לכם להמשיך לעקוב ולהרשם גם לבלוג האח Away in Style, כי בקרוב מאוד יעלה בו פוסט מרהיב שפשוט חבל שתפספסו! שיהיה לכם סוף שבוע חמים ומכורבל!