הפוסט הזה מתאים לחנוכה אפילו מבלי להתכוון. יש בו משהו מאוד ישראלי, והפעם בגולה. יש בי תמיד המון סקרנות לאיך נראים בתים של אנשים אחרים, אבל עוד יותר מסקרן אותי לדעת איך נראים בתים של ישראלים בחו”ל. האם הם מקבלים ציביון מקומי, האם הישראליות שבנו מכה שורשים גם במקום אחר? תשובה לבית אחד כזה מצאתי אצל גילי אונגר, מעצב ומלביש הבתים. זוג ישראלים בשנות החמישים לחייהם שכר את שירותיו לעצב לו בית באירופה, לשם עברו לחיות בשליחות. בואו תראו איך זה נראה מכאן.

שליחות אקדמית לאחד מהמוסדות היוקרתיים באירופה הביאה את הזוג המדובר לחפש את ביתם הבא בחו”ל. הם פנו לגילי, וביקשו לשכור את שירותיו באיתור הנכס המתאים ביותר לצרכיהם, ובעיצובו, באופן שישמר את הייחוד הישראלי, יאפשר אירוח של משפחה ושל אישים חשובים ויתן להם הרגשה טובה של בית חם. לאחר בדיקת מספר בתים, שרטוטים ותוכניות, נבחר הבית המתאים ביותר. 160 מ”ר של דופלקס עם מרפסת הפונה אל נוף גגות משגע, אליו הותאמו פריטים יחודיים, אשר לוקטו במשך כחצי שנה דוקא בישראל, ונשלחו במכולה. אז למה לא קנו הכל שם אתם שואלים? לדברי הזוג, חשוב היה להם להביא את ישראל לשם. השפה העיצובית, השפע העיצובי של ישראל על שילוביו האקלקטיים מכל העולם, האומנות הישראלית, כלי הכסף, הריהוט ואף התאורה.








המכולה נשלחה לחו”ל, ועם הגעתה, הגיע למקום גם גילי אונגר, על מנת להלביש את הבית כמו שרק הוא יודע. גילי אונגר הוא מלביש ומעצב בתים מיוחד במינו. באמת שאני לא מכירה עוד הרבה מעצבים כמוהו שמסוגלים לשלב כל כך הרבה פריטים וסגנונות, ולהוציא בית יפה ומעניין. סגנונו היחודי משמר את המתח העדין שבין מינימליזם לקישוטיות במינון חמקמק, על ידי שילוב של שפות שונות בעיצוב, תוך כדי דיאלוג מתמיד עם לקוחותיו ויצירת שפה חדשה. אני אישית, אוהבת את הדיוק והיסודיות שבעבודתו. יקה, זה נקרא בעברית. הבתים שלו אולי לא מדברים לטעמו של כל אחד, אבל מה שבטוח הוא, שלא תראו עוד בית כזה באף מקום אחר.


הספות הלבנות של קסטיאל שודרגו ורופדו מחדש, המזנון, שולחן האוכל והויטרינה, גם הם של קסטיאל נארזו ונשלחו מכאן, ואזת הפרחים המיוחדת של אלמנטו, ריהוט המטבח של איקאה, חדר השינה של לופט בהרצליה פיתוח, המצעים של עילי ברמת השרון אפילו המסגרות של Frame out. הכל נרכש ונשלח מהארץ. אפילו הצלם עידו איז’ק הוטס מהארץ לצלם את הבית. פטריוטיות לשמה!








אז אם נשארתם עם סקרנות וטעם של עוד על עיצוביו של גילי אונגר, אתם מוזמנים להציץ לבית אחר שעיצב גילי לאחרונה במרכז תל אביב, בו תוכלו גם לזהות פריטי טקסטיל של BIGGIE BEST ששולבו בעיצוב. הבית שפורסם לא מזמן ב Xnet, הוא עדות נוספת ליכולת המופלאה של גילי לשלב מיליון צבעים וסגנונות ולהרגיש בבית. לחצו כאן לתמונות נוספות מבתים שעיצב.




ובנימה אופטימית זו, מאחלת לכם המשך שבוע רטוב וחג שמח!
14 comments on בית ישראלי בחו”ל: מבית המעצב גילי אונגר
יעל
יפה מאד, אבל פסל בודהה ומטבח איקאה…. לא מי יודע מה ישראלים… (-:
לוקה
מה בדיוק ישראלי כאן? הריהוט מעיקרה או כריות מיובאות? נראה שיש פה לקוחות פולניים (סליחה) שאין להם צורך בתכנון התקציב. הם גם שילמו יותר על הדברים כאן וגם הוסיפו על ההובלה. אולי זה ישראלי, הרצון לזרוע אבק נוצץ? הבית נראה חמוד אבל אין לו שום גיליון ישראלי.
Ronnie (author)
אני לא רואה כל פסול בלקחת איתך דברים שאתה אוהב מהבית שלך לארץ זרה כדי להרגיש יותר בבית, במיוחד אם משלמים לך על ההובלה כי אתה בשליחות (מה שאני מניחה שהיה במקרה זה). לגבי הפריטים, כל אחד וטעמו הוא, ולכל אחד מאיתנו יש בבית פריטים מכל מיני מקומות בעולם, שעושים לו את הבית – הבית שלו. גם בזה לא נראה לי פסול. גם אם זה מהודו, זה היה ביתו בארץ, וכך הוא מרגיש בבית גם שם.
רוני
שלמות או לא מילה גסה
עיצוב ברמה אחרת. זו בטח היתה חתיכת הפקה לרכוש הכל, לייבא ולעצב. שלמות זו לא מילה גסה.
אושרת
הנגיעות של הטורקיז והורוד העמוק, וכל חגיגת הצבעים….אין עליך גיל
לוקה
הכוונה כאן לא היתה שהמשפחה הביאה איתה דברים שהיו שנים אצלה בבית, ממש לא. כתוב בפירוש כי “הדברים לוקטו ונרכשו במשך חצי שנה לפני הנסיעה”. אז מה בדיוק “ישראלי” בהובלת ארונות איקאה וכל מיני אביזרים מיובאים מחנויות אחרות? לי לא ברור.
לא אמרתי שזה לא יפה. להיפך, נגיעות הצבע בסלון נחמדות ביותר, חדר עבודה מתוכנן ומתוקתק. השטיחים והתמונות בשני חדרי השינה האחרים בעיניי לא קשורים ולא מוסיפים אלא “לוקחים”. בגדול, הבית חמוד ומזמין. אבל “ישראלי” הוא לא.
רוני
לוקה יקרה,
נראה לי שפיספסת את הפואנטה של הפוסט הזה….. כל הריהוט והפריטים, למעט איקאה, הם תוצרת ישראל, כחול-לבן. אין יותר ישראלי מקסטיאל, בין אם זה חדש שזה עתה נרכש, או משודרג, או בין אם זה לטעמי או לטעמך האישי. עצם הרעיון הוא שהרבה אנשים היו מעדיפים לרכוש הכל בחו”ל, והזוג הזה החליט דוקא להשאר עם תוצרת מקומית ולעשות את המאמץ להביא את ישראל לשם. גם האומנות וגם הריהוט וגם אוספי הכסף, וגם התאורה, הכל תוצרת ישראל על ידי אמנים מקומיים וחברות ישראליות. ולפי כמות איקאה בבתים שלנו, נראה שגם באיקאה כבר יש לישראל לא מעט מניות 😉
שמש
מצטרפת בחום להערות של לוקה,מה ישראלי במצעי כותנה תוצרת אנגליה, חוץ מהכחול לבן,וקסטיאל, חוץ מזה שהוא בארץ? אולי המחיר? שממש מאפשר לכל ישראלי ברמת חיים ממוצעת פלוס לרכוש שם? [אולי כרית , פעם בשנה!!!]
גם אני נסעתי לשליחות, מטעם הסוכנות והגבילו אותנו בכמות שניתן לקחת. ובצדק!כספי משלם המיסים אחרי הכל.
והצלחנו ללא מעצב, צלם ובתקציב מינימלי להעביר את נשמת הבית הישראלי שלנו לפריס, כדי להרגיש קצת בית, בנכר,החכמה היא לשלב בין השניים, חוץ מתחושת האור הבהיר שניסו להעביר, אשר מאפיינת את הארץ[ואת זה דווקא לא ציינת]
לא מוצאת קשר בין שם הבלוג לתוכנו.
ענת
הי רוני, יש לך מושג מהיכן המנורה בפינת האוכל?
פוסט מקסים!
Ronnie (author)
תודה! המנורה מאיקאה.
רוני
רוני
בית מקסים כייפי ושמח, עוקבת כבר כמה זמן אחרי העבודות של גילי אונגר המוכשר
הלוואי ויכולתי להזמין אותו אלי הביתה.
תודה
רוני
אלכס
מהיכן שידת העץ? התאהבתיי…
דלית
אין מילים כמה שזה יפה! אהבתי את הצבעוניות העדינה והנעימה. בדר”כ העיצובים של גילי מאופיינים בצבעוניות עזה ונועזת וכאן הוא באמת שמר על קו נקי. אולי השפעה אירופאית?
פשוט מקסים.
noa
פשוט בית מקסים