את מיקל לרינגה (Mikel Larrinaga), אחד המעצבים הבולטים בזירה הספרדית כבר הספקנו להכיר כאן בבלוג בעבר. הפעם רציתי להציג לכם דירה נוספת מעניינת בעיצובו של ידידי, כפי שכתבתי עליה החודש במגזין העיצוב נישה. עבודותיו של לרינגה בהחלט משקפות גם את אהבותיי האישיות, והן לגמרי שוות קריאה. עיצוביו מגדירים בדיוק את מי שהוא, הרפתקן האוהב מסעות, אומנות ואנשים. הוא מצליח להביא את אישיותם של בעלי הנכס לידי ביטוי מדויק בכל חלל אותו הוא מעצב, והוא מבליט את  יופיו של המקום בצורה טבעית לחלוטין, שנראה שתמיד הייתה שם. מבטיחה לכם שווה, כנסו.

אחת הדוגמאות לעיצוביו המקסימים של לרינגה, היא דירת גג בבילבאו אשר בספרד, אותה עיצב מחדש לאחר שבעלי הבית, זוג בשנות הארבעים לחייהם, ביקשו לשדרג אותה ולהתאימה לצרכיהם העכשוויים. הדירה הממוקמת בקומה העליונה של בניין ניאו-קלאסי משנת 1815, ברובע העתיק של העיר, התפרשה במקור על פני 65 מטרים רבועים בלבד, ועברה חלוקת חלל משמעותית עוד קודם לשיפוץ הנוכחי. לדברי לרינגה, החלק המרגש והמאתגר בתכנון החלל מחדש, היו טרסה מקסימה בת כ- 20 מטרים רבועים, וחלל גבוה במיוחד ובלתי מנוצל אשר התנשא עד לגובה הגג. לרינגה מיד איתר את הפוטנציאל הגלום בשטחים אלו, והחליט להפכם לחלק הדומיננטי של הבית.

על מנת להגדיל את שטח המחייה, הסיר לרינגה את התקרה “המזויפת” אשר חצצה בין חלל המגורים לגג הגבוה שהתנשא לגובה של 4.80 מטרים, והוסיף לה קומת ביניים (mezzanine) שגובהה 2.25 מטרים. קורות הגג המקורי נחשפו ונצבעו, והציגו את אופיו ההיסטורי של הבית. קומת הביניים אשר נתמכה על ידי ארבע קורות עץ וזוויות ברזל, הוקפה בקירות זכוכית להגדלת החלל, וכך נוספו חדר שינה וחדר אמבט נוספים בני 20 מטרים רבועים.

קירות הבית ותקרת הבניין העתיק חופו בבידוד נוסף על מנת לשדרג את האקוסטיקה, לבודד אותו טרמית ולמנוע את רעשי הרחוב הכבדים. הרצפה חופתה כולה בפרקט עץ אלון מאסיבי, למעט חדר האמבט הראשי, אשר עוצב באריחי פורצלן. האלמנט המקשר בין החללים בדירה הקטנה, הוא משטחים לבנים המשמשים כרקע אחיד לאוסף האומנות של בעלי הבית.

בכניסה לבית הוצב ארון עתיק מהמאה ה -18 אשר הובא מאחד השווקים בצפון ספרד, ויחד עם שרשרף עץ בסגנון קרלוס השלישי (מאה ה-18) שהותאם לו, ועם אוסף האומנות של בעלי הבית, נתקבל מסדרון מעניין ומיוחד המרמז על הבאות.

בהמשך החלל, מדרגות לבנות בציפוי ברזל יצוק, המשלימות את תקרת הקורות הצבועה בלבן, וחיפויי פרקט עץ האלון השרועים לרוחבה של הדירה. מעליהם, מעטרים את הקירות אוסף רישומים של צבעי מים מאת הצייר הבסקי Felix Arteta, ודקורצייה יחודית בצורת עט נובע גדול, אשר הייתה במקור פרסומת לחנות עתיקות.

חדר המגורים שאינו גדול במיוחד, השוכן בדיוק מתחת לקומת הביניים שנוספה בחלל, מציג גם הוא אוסף של אומנות אשר שולבה עם פריטים פרקטיים. הספות שהוצבו במרכז החלל, נבחרו בכוונה בבדים עמידים ובצבעים ניטראליים ,על מנת להוסיף אור בחלל ולהוסיף מראה כפרי מחוספס. המנורות, שולחנות וחפצי הנוי  אשר שולבו בחדר זה הם פריטי וינטייג’ משנות ה 40-60, ואוסף הרשומים שחבר באופן טבעי לחלוטין עם האוסף הקיים של בעלי הבית, הוא של הצייר Luis de Larrinaga , אביו המנוח של מיקל לרינגה.

הטרסה עוצבה כמעיין אורבני עם מקבץ של צמחיה, אשר במרכזה הוצבה אמבט עתיקה המשמשת כמזרקת מים ייחודית והיא בעצם צירו של החלל הקסום.

המטבח הנבחר מאופק, מינימליסטי ונייטרלי, על מנת להתאים לחלל המגורים הפתוח ולפינת האוכל. כולו עשוי עץ אלון בציפוי סיליקה דחוסה. שולחן האוכל הנקי נרכש באיקאה ולו הותאמו כיסאות צרפתיים בסגנון תעשייתי בצירוף כריות עם הדפס טבעי לשבירת המראה הקר. מנורת תקרה עם נוכחות מוסיפה לחלל טוויסט עיצובי, והופכת את כלל המטבח הנקי למזמין ונעים.

חדר השינה אשר עוצב בסגנון תעשייתי מעורב, חופה בטאפט בגווני חום מוקה עם טקסטורה עדינה, בקיר הגובל בחדר הרחצה הצמוד מאחוריו. שולחנות הצד התעשייתיים נרכשו בסטודיו של לרינגה, הנוהג ללקט חפצים מיוחדים ולהציע אותם ללקוחותיו בפרויקטים השונים. המצעים באפור ולבן עם ריבועי קווילט המשלימים את נגיעות המוטיב הגיאומטרי נרכשו בזארה הום המקומית, וכריות הארנב המשלימות את התמונה הגיעו מאיקאה. שולחן העבודה אשר מוקם בחדר השינה הוא וינטייג’ צרפתי משנות ה-60, לו התאים לרינגה כיסא בעיצובו של Michel Cadestin למוזיאון פומפידו בפריז, וגם הוא מאוצרות הסטודיו של המעצב. הפריטים החדשים נרכשו בחנויות עיצוב מקומיות, ויחד עם חפצי הוינטייג’ המקוריים אשר התאים להם לרינגה, הם יוצרים חדר שינה מפנק וייחודי, המתאים לאופיו הכללי של הבית.

חדרי האמבט חופו שניהם בטאפט ויניל רחיץ ואריחי פורצלן. בחדר אחד עם מוטיב גיאומטרי, בחר לרינגה שידה עתיקה מעץ אורן, אותה רכש בשוק הפשפשים המקומי. חדר האמבט השני הצמוד לחדר השינה, עוצב בגווני חום-מוקה השולטים בחדר השינה על מנת להמשיך את הקו העיצובי. שולחן העץ התומך בכיור נרכש באיקאה ושודרג קלות על ידי מיקל, המראה, וינטייג’ משנות ה-70.

סימן ההיכר של מיקל לרינגה, הוא יכולתו המופלאה לשלב בהרמוניה פריטים תעשייתיים יחד עם חפצי אומנות עתיקים, על מנת ליצור סביבה חמה, ולקלוע בדיוק מירבי על צרכי הדיירים, אהבותיהם והתנהלותם היומיומית בבית. בבית זה מציג לרינגה לראווה את אוסף האומנות המרהיב של בעלי הבית, יחד עם פריטים עתיקים שמצא עבורם בשווקי הפשפשים בספרד ובצרפת, והם חותמים את המקום בצורה מושלמת.

אחרי ארבעה חודשי עבודה ו- 85,000 יורו שהושקעו במקום, התוצאה שהתקבלה הייתה לופט בין שתי קומות, עם טרסה מלבלבת, במיקום משגע ברובע ההיסטורי של בילבאו. כך נשמר והודגש יופיו של המבנה העתיק, ופנים הדירה החדש מזמין אליו פנימה את ההיסטוריה המשתרעת בחוץ.

אני מאמין: השילוב המנצח בבית אידאלי הוא פרקטיקה ליומיום, ויופי לנשמה. חשובה מאוד התייחסות לדרישות הלקוח ומענה מדויק על צרכיו ברמה התפקודית, תוך כדי הבלטת אופי הדיירים ואהבותיהם. עיצוביו נותנים תמיד ביטוי ליצירות אומנות בצורה אחידה ויצירתית בחלל הבית.

גישת עיצוב: אין להתייחס לכל הפרויקטים אותו הדבר, אלא לתת לקווים הארכיטקטונים של המבנה להוביל ולהגדיר כיצד יראה הפנים שלו. מבנה עתיק מהמאה ה-19, בית חוף או דירה אורבנית לא יעוצבו לעולם אותו הדבר. סביבתם ואופי המבנה ישפיעו ישירות על עיצוב הפנים.

טיפ עיצוב: על מנת לייצר עיצוב על זמני, כדאי לבחור את הצבעים הגדולים בחלל בגוונים ניטרליים ובהירים, ולהכניס את הצבע והאופי בפריטים המשלימים, כמו חפצים, תמונות וטקסטיל כמו כריות ווילונות עם הדפסים מגוונים המשלימים זה את זה.

לא כדאי: לא ממליץ להיתפס לטרנדים, או להפוך את הבית למוזיאון תצוגה לכל פריט חדש שיוצא. הישארו נאמנים לעצמכם ושמרו על פשטות. כך עיצוב הבית יאריך ימים ויישאר עדכני עד כמה שניתן. אם החלטתם לעצב מחדש, בחרו מעצב מקצועי שיידע לתרגם את סגנון החיים שלכם ואת מי שאתם הלכה למעשה.

צילומים: Asier Rua