שבוע חדש התחיל, ועימו חום יולי אוגוסט שהגיע שבועיים מוקדם מהרגיל(!) אז אם אתם כבר צפונים במזגנים, החלטתי שכדאי קצת להפעיל אתכם על מנת להפיג את השגרה. מאחר ואני ואתם נמצאים במערכת יחסים כבר מזה שנתיים פלוס, מן הראוי שנכיר אחת את השניים קצת יותר לעומק. אני בטוחה שלכל אחד ואחת מכם יש פריטים בבית שאתם אוהבים במיוחד, פינות או חדר מועדף, ואוספים שאתם מטפחים כבר שנים. רציתי לשתף אתכם ב- 10 משלי, ובתמורה לראות גם את שלכם. סקרנים? כנסו.

חלק לא מבוטל מחוויות החיים שלנו נקשר לפריטים אותם אנו לוקחים איתנו מבית לבית, מתקופה לתקופה והם מגדירים את מי שאנחנו. אנחנו לא יכולים בלעדיהם וכנראה שגם הם לא בלעדינו. כמו הפריטים הללו, יש גם פינות בבית שגורמות לו להיות בית. חדר אהוב אשר כיף לנו להצטופף בו, שולחן שאנחנו הכי אוהבים לארח עליו או לאכול סביבו עם המשפחה כל שישי. אספתי במיוחד בשבילכם 10 פרטים בבית שלי שאני הכי אוהבת, ורציתי להזמין אתכם לשלוח לי גם תמונות של הפריטים והפינות שאתם הכי אוהבים בבית שלכם כדי שאדע מי אתם, קוראים יקרים שלי.
אתם מוזמנים לצלם פריטים אהובים, ואם יש מאחוריהם סיפור אז ספרו. אנו נעלה אותם לפינה מיוחדת בעמוד הפייסבוק, נתרשם, נכיר ואתם אף תזכו בפרסים (כן ברבים) בפריטים שיאפשרו לכם ליצור פינות אהובות נוספות. הפעם כולם מוזמנים להשתתף, לשתף, לאהוב, כולל חבריי המעצבים. הפעם תהיה זאת אני שתבחר את הזוכים המאושרים, וכמו תמיד – The more the merrier!
1. נתחיל כמובן בטקסטיל, כי זהו הפטיש הכי גדול שלי (מיני רבים!), והוא חייב מן הסתם להיות כותנה איכותית וכחול לבן. אז זהו סט המצעים האהוב עליי מכל הזמנים, ובגלל שהוא בכביסה כרגע, הנה תמונה שלו, בצירוף תמונה מחדר השינה שלי עם מצעים אחרים של BIGGIE BEST, גם הם כמובן כחול-לבן.


2. משם נעבור לפטיש השני שלי, שהוא כיסאות, ואת זה הספציפי שאני מאוד אוהבת, מצאתי אצל ענת סגל, חברתי המוכשרת. הכיסא משמש אותי בחדר העבודה שלי ואני מתמוגגת עליו יום יום.

3. הפריט הבא שאני הכי אוהבת היא מנורת לילה כחולה שמצאתי באחד השווקים בהולנד והיא מאוד מיוחדת. היא עומדת ליד פסל “דוד” על שידת המצעים שלי בחדר השינה, ואני מתבוננת בה כל לילה עד שאני נרדמת 🙂

4. זהו אחד הפריטים שאני הכי אוהבת בבית. שולחן הקפה שלנו בסלון. הוא מלא אופי ומגיע היישר מניו יורק מ Restoration Hardware, וכן, חסכתי שנה שלמה כדי לקנות אותו ולהטיס אותו ארצה. אני בטוחה שהוא ילווה אותי עוד שנים רבות.

5. ובגלל שהוא שם, החדר שאני הכי אוהבת בבית הוא חדר המגורים שלנו. הוא מלא במזכרות מכל העולם, בספרים אהובים, ותמונות. הוא מוקף חלונות הצופים לגינה משגעת, ומחלונות אלה מביטות אליי לא פעם ציפורים יפיפיות שבאות לבקר משמורת הטבע הקרובה. אנחנו אוהבים לצפות בסרטים, לשמוע מוסיקה (קלאסית, U2 ורוק אנגלי) ולארח חברים.

6. באותו חדר ממש גם שוכנת לה התמונה שאני הכי אוהבת. יש לי המון תמונות בבית, כל אחת ממקום אחר ועם סיפור אחר, אבל התמונה הזו מלווה אותי מגיל 10 בערך. אין בה שום דבר מיוחד פרט לעובדה שאבא שלי, ז”ל, רכש אותה לפינת האוכל בבית הוריי, וכשהוא נפטר ביקשתי מאמא רשות לקחת אותה כמזכרת ממנו. הפינה הזו בסלון מזכירה לי אותו ואת הארוחות המשותפות שהיו לנו כשהייתי קטנה. לא יכולה בלעדיה. וכן, מתגעגעת לאבא מאוד.


7. אני לא טיפוס אוגר, אבל יש לי כמה אוספים שאני מאוד אוהבת וביניהם קופסאות פח עתיקות, אוסף דובונים, ואוסף סוסים כמובן. יש לנו בבית למעלה מ-60 סוגי סוסים בכל מיני גדלים, חומרים וצורות המפוזרים בכל הבית, כולל בחדרי השירותים והאמבטיות ואלה בתמונות הם על קצה המזלג. מה אתם אוספים?





8. מיותר לציין שכלים כחול-לבן הם עוד אהבה גדולה, ואלה בתמונה הם חלק מהדברים בארון שלי. יש לי בעיה לפעמים למכור דברים שאני אמורה למכור אבל מתאהבת בהם ומשאירה לעצמי.

9. עוד פינה בבית שאהובה עליי במיוחד היא הנדנדה שבחוץ. שם אני נרגעת, שותה את הקפה של הבוקר, קוראת ספרים, משחקת עם ג’וזי (הפריט הבא) ומתכננת את הפוסטים שלי לבלוג. יש מאחוריה עץ לימונים ענק, בית מגורים של משפחת חרדונים וקן של ציפורי שחרור מקסימים.



10. היא אמנם לא ממש פריט, אבל היא חלק בלתי נפרד ממני ומהבית, ובהחלט מוגדרת כנדירה, זוהי ג’וזי, כלבת הבורדר קולי שלנו, ששומרת על כל אחד מהפריטים האלה בנחישות ואהבה רבה. היא מגדירה את הבית ואותנו ויש לה אופי הרבה יותר מסתם כלבה, וכל מי שמכיר, יודע על מה אני מדברת. תוכלו לנהל איתה שיחה והיא תענה לכם, תוכלו לבקש את עזרתה והיא תסכים, ואם תהיו ממש נחמדים היא אפילו תרשה לכם להיות חברים שלי.

אז עכשיו תורכם. שלחו לי מיילים עם תמונות (איכותיות) וסיפורים מרגשים. מי אתם ומה אתם הכי אוהבים בבית שלכם, למייל: ronniedeleede@gmail.com. אם אתם בדיוק מתכננים חופשה, אתם גם מוזמנים לקרוא פוסט חדש בבלוג החדש, על שטוקהולם היפה ב(ג)בירות. אז שיהיה לכם שבוע נפלא ומלא הרפתקאות. מחכה בסקרנות!
20 comments on Let’s Get Personal!
דבורה נבו
מקסים+++
מקבלת השראה מכל קריאת הפוסטים שלך רוני, ונהנית.
ומקבלת לגיטימציה לאוספים שלי: צעצועים מהעולם, אוסף דובים… כמו שלך. וחפצים נוסטלגיים מבית הורי. ובית סבתו של בעלי.
Ronnie (author)
דבורה יקרה,
שמחה מאוד לשמוע 🙂
שלחי לי תמונות, עכשיו סיקרנת אותי לגמרי! במיוחד עם צעצועים ודובים. חייבת לראות.
לילה טוב,
רוני
איילת
אויש, רוני…איזה בית! עכשיו אני ח י י ב ת לבוא! הכל כ”כ מתחבר וכ”כ מספר על האנשים שגרים בבית. בקיצור…מקסים 🙂
עדי
היי
בתמונה המקסימה שבה את מספרת על אביך והתמונה הנוסטלגית יש כורסא עם עור קלוע בגב. מאיפה היא??
Ronnie (author)
@עדי – הכורסאות בסלון הם בעיצובו של פרנקי, בעלי, והוא עשה אותם אצל נגר בפלורנטין לפני שנים רבות.
@איילת – יאללה בואי! 🙂
יום נפלא, רוני
איריס
היי,
אני צופה שקטה שלך,
גם לי יש פטיש לטכסטיל, אבל בין שאר הדברים אוהבת מאד כחול,
בצילום של ארון הכלים שלך ראיתי כלים כחולים מנוקדים, האם יש לך את הכוסות של הסט?
לי יש שני ”מגים” קטנים כאלה שהתגלגלו לידי מאיזו דירה שכורה שגרתי בה ב”נעורי הפרועים” ונותרו בידי עד היום..
חוץ מזה העין שלי בחיפוש מתמיד אחרי כחולים אם בטכסטיל אם בכלים…זה לא קל בינינו…
Ronnie (author)
היי איריס,
יש לי שני מאגים של הסט הזה (כאלה על רגל), וגם להם יש סיפור. כשהייתי נערה קניתי אותם לאמא שלי מתנה ליום האם כי היא אוהבת לשתות תה, אז קניתי זוג מאגים לה ולאבא שלי, חלבון וסוכרון,
ואחרי שנים רבות היא החליטה “לתרום” לי אותם לאוסף הכחול-לבן ומאוד שמחתי כי בתוכי ממש אהבתי אותם. אז עכשיו הם אצלי בארון 🙂
רוני
איריס
היה ממש נחמד לפגוש את קרובי המשפחה של המגים שלי , אכן הם עם מין רגל שכזו,
כל כלי המטבח שלי הם כחולים לבנים… כולל השטיחון שעל הריצפה…
איריס
רוני שלום,
בתמונה של חדר השינה, יש שולחן (מקסים) שעליו עומדת מראה.
רציתי לשאול, מאיפה הוא? אני מחפשת כבר הרבה זמן שולחן איפור, צר ויפה ולא כל-כך מוצאת. זה שבתמונה נראה לי ממש מעולה למטרה זו.
המון תודה,
איריס
Ronnie (author)
היי איריס,
את שידת האיפור מצאתי בערימת זבל לפני שנים רבות ליד בית הורי. היא איתי כבר למעלה מ-20 שנה. ומלבד קצת שיוף ולכה
השארתי בדיוק אותו הדבר. ללא מגירה אחת ומעט ג’יפית. בדיוק איך שאני אוהבת. יש לה המון אופי, ואני בטוחה שהיא שומרת סודות של
לפחות עוד כמה עשורים לפניי. זהו בדיוק המקום שמוצאים כאלו פנינות. בזבל.
רוני
Pingback: משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אור- לי
ואו מקסים , איזה דברים , איזה שילובים, פשוט מקסים!!
miss.pudding
הפוסטים שלך מהנים, את ממש עושה חשק ותמיד יש ניחוח של חול
אנסה להספיק להצטרף לתחרות היא כל כך מאתגרת אותי
Ronnie (author)
תודה לך! מוזמנת בכיף להצטרף!
רוני
דנה
היי,
מהיכן וילונות הקש המגולגלים בחלונות הסלון ? אני מחפשת כאלו ומתקשה למצוא!
חוץ מזה, רצה לצלם ולשלוח לך תמונות מהפינות האהובות עלי.
Ronnie (author)
היי דנה,
את מוזמנת בשמחה לשלוח תמונות (טובות). את וילונות הגלילה מנצרים תוכלי למצוא בקלות הכל חנות/חברה לוילונות המכבדת את עצמה. הנה דוגמא: http://www.tex-story.co.il/gallery.asp?showmaster=1&ID_Gallery=2
בהצלחה!
רוני
שיר
איזה כיף לראות את התמונות המקסימות. תודה ששיתפת אותנו. התמונה של ג’וזי הכי יפה!!!
איריס
התגלגלתי לבלוג שלך “במקרה”. ואני מאמינה שאין מקריות.
מקסים!!
את כל כך מצליחה להעביר את האישיות שלך דרך הכתיבה והצילומים.
ואני…מאוד מאוד מאוד נהניתי.
תודה 🙂
הדס ברוש
היי רוני,
שבת בבוקר, נכנסתי פתאום לבלוג שלך והוקסמתי , אני אוהבת מאוד עיצוב וכן את הדברים האחרים שאת אוהבת
לא מזמן חזרתי מהולנד עם אחותי שדרכה הגעתי לבלוג שלך וגם אנחנו התלהבנו מחנויות העצוב שם מהפרחים ובכלל, זו כמובן לא פעם ראשונה.
אשמח להגיע לחנות שלך כשאגיע למרכז שכן אני מאילת ולהמשיך להתעדכן.
הדס
Ronnie (author)
היי הדס,
כיף לשמוע! את מוזמנת בשמחה 🙂
שבת שלווה ושבוע טוב,
רוני