אין כמו נסיעה להולנד להחזיר אותך הביתה לטרפת ניקיונות. הכל כ ל  כ ך נקי שם שאני תמיד חוזרת עם תחושת דחיפות הסטרית לנקות הכל מסביבי בבית (ולא שהוא מלוכלך, כן?), לשתול פרחים, להבריק חלונות. משהו בניקיון ההולנדי הבוהק גורם לי לרצות גם. שהכל יהיה מבריק בכל רגע נתון. חזרתי לאבק הישראלי של חודש אוגוסט הלח והמהביל, ממאנת להפרד מזכרונות הביקור האחרון שהיה כל כך יוצא דופן. פגשנו אנשים מקסימים, התארחנו אצל משפחה וחברים, ביקרנו את כל הסוסים, הבמבים, התרנגולים, הכלבים והציפורים שקיימים בהולנד, וחזרנו עם געגועים לשלנו שהשארנו בבית. היה פשוט כיף. כמות החוויות שאספתי גדולה מידי להכיל בפוסט אחד, אז תאלצו להתאזר בסבלנות ולקבל אותה בחלקים.

THE MIDLAND HUNT

נתחיל עם החוויה הראשונה אשר לשמה נסעתי. להכיר חברי ילדות של פרנקי אשר להם חוות גידול של כלבי האונד משגעים. אחרי כמעט שנה שאני מחכה בסבלנות, סוף סוף נסענו לבקר. נסיעה מפותלת בשבילי יער ירוקים שנראו כמו מאגדה (De Meerwijkse Hoeve), הובילו אותנו לבית של הנזל וגרטל. בפאתי היער (שהוא במקרה שלהם) גרים ליאונטין ודיק. במתחם משגע הכולל כרי דשא ענקיים בין עצים סבוכים, נמצאת חוות הגידול שלהם הכוללת כ- 30 כלבי האונד ואורוות סוסים המשמשים לאילופם לקראת “הציד”. קצת נחרדתי מהמנהג הקדום של ציד שועלים, אך דיק ולאונטין מיהרו להסביר שהציד נאסר כבר לפני יותר מ 100 שנה, והיום נהנים רק מהמנהג של “מסלול רכיבה” עם הכלבים, המדמה ציד. המסלול אורך כ- 30 ק”מ עם מכשולי מים ותענוגות אחרים, והוא נחשב לגמרי כספורט, עם ליגה המתקיימת כל שנה בין ספטמבר לאפריל. בשאר הזמן, מאמנים את הכלבים “לצוד” ריח בשר, איתו מסמנים את המסלול. במהלך האירוע עצמו, לבושים הרוכבים בלבוש הרשמי כמו בימי קדם (מקטורנים אדומים ושמלות רכיבה לנשים, הישובות רכיבת צד על האוכף), ומנווטים את הכלבים עם תקיעת קרן.

דיק ולאונטין הזמינו אותנו להצטרף לאימון שגרתי אותו עוברים הכלבים כל יום בכדי ללמוד משמעת ולהתנהג כלהקה. מידי עונה מצטרפים הגורים החדשים ונחשפים ליעוד חייהם. דיק אשר המשיך את מפעל חייו של אביו מלווה אותנו למכלאה לעשות הכרות עם החבר’ה. אני מאוד אוהבת כלבים, אבל יש משהו קצת מלחיץ בלפגוש להקה ענקית של כלבי ציד, ביחוד  כשפותחים להם את שער המכלאה. קצת החוורתי בהתחלה, אבל בשנייה שכל הקבוצה הזאת קפצה עליי (לרגע נעלם לי הדם מהגוף…) פתאום הבנתי שאלו ליקוקים והם בעצם כ א ל ה מתוקים, שאין מה לפחד כלל.

הולבשנו בחלוקים כדי לא להתלכלך מכל האהבה הזאת, והצטרפנו לאימון בחוץ. זאת היתה חוויה מהממת שלא פוגשים כל יום, ושלא אשכח אף פעם. התשוקה שהיתה בעיניו של דיק לכלבים היתה מאלפת, והם היו קשובים לו למרות עוצמת הלהקה כקבוצה. מיותר לציין שהסוסים התנהגו למופת ובהרמוניה מדהימה עם כלבי הציד. ליאונטין, הבת בו, ועוד כמה חברים הצטרפו לאימון וליוו אותנו עם הסוסים.

והנה כמה תמונות לא שלי, אלא מאחת העונות הקודמות, עם כל השפיל. מטריף חושים.

בסוף האימון לא יכולתי שלא לצלם כמעט כל דבר שנקרה בדרכי.

הכל שם היה כל כך יפה. את העוגות והגודיז שהכינו במיוחד לכבודינו כנראה כבר ראיתם בעמוד הפייסבוק. אחר כך, על קפה, היינו צריכים להשלים פערים של שנים. חשבתי לעצמי שדברים כאלה קיימים רק בסיפורי הילדות שלנו ושאיזה כיף לגלות שהם לא לגמרי סיפורי אגדות. www.midlandhunt.nl.

שיהיה לכם שבוע מקסים. חזרו לכאן לשמוע עוד בקרוב.

Midland Hunt, הולנד, כלבי האונד, סוסים