כן, לא טעיתם! נסעתי לבקר בעיר של ישו – The Town of Jesus או כפי שהיא נקראת: גן לאומי כפר נחום, סמוך לכינרת. זה היה כבר מזמן, אבל פתאום מצאתי את התמונות וחשבתי למה לא לשתף…
כחובבת היסטוריה וארכאולוגיה, אני מוצאת שאתרי חורבות הם די מקסימים, ומנסה לדמיין כיצד התנהלו בהם החיים בימי קדם, וכמה הם שונים מהחיים שלנו היום. יש בי אפילו כמיהה סודית לחזור אחורה בזמן (במיוחד עכשיו!) ולברר עם תושבי הקדם שחיו שם, אם היו שמחים להתחלף איתנו. בבוקר שבת קייצי אחד נסענו לבקר את המקום שכל הנצרות נושאת עיניה אליו, הכפר של ישו. צילומים: רוני דה ליידה.

כפר נחום היה יישוב יהודי שהוקם במאה ה-2 לפנה”ס. הוא נהרס ברעידת אדמה בשנת 749 ולא שוקם עד הגעתם של הפרנציסקנים אשר קנו את השטח במאה ה-19 והחלו לשקם את המקום. מיקומו בצפון הכנרת, מרחק נסיעה קצר מאתרים נוצרים חשובים נוספים כמו הר האושר, כנסיית בכורת פטרוס וכנסיית הלחם והדגים בטבחה. על שער הכניסה לכפר נחום אומר השלט כפר נחום – ‘עירו של ישו’ כמו גם בברית החדשה, על פיה עיקר הפעילות של ישו בצפון היתה בכפר נחום, משם יצא לרחבי הגליל על מנת לבצע ניסים ולצאת בדרשות.

על פי סיפורי ההסטוריה, ישו נולד בבית לחם וגדל בנצרת. לאחר שהוטבל בירדן על ידי יוחנן המטביל חזר ישו לנצרת אך אנשי עירו דחו אותו והוא עבר לחיות בכפר נחום. הוא התגורר בכפר במשך שלוש שנים – מטבילתו בירדן ועד השבוע האחרון לחייו. רוב פרקי הברית החדשה עוסקים בתקופה זו המתוארת על רקע נופי אגן הכנרת. באזור כפר נחום ישו בוחר את שניים עשר השליחים, אחד עשר מהם הגיעו מאזור מהגליל, (חמישה מהם מכפר נחום: פטרוס, אנדרי, יעקב, יוחנן ומתי) השליח היחיד שלא היה גלילי היה יהודה איש קריות, השליח שבסופו של דבר בגד בישו. כפר נחום מוזכר מעל לחמישים פעמים בברית החדשה והוא האתר המוזכר ביותר אחרי ירושלים. רוב תאוריו, מסריו, והמשלים בהם משתמש ישו מגיעים מאזור גלילי זה וכוללים מים, סירות, דגים ודייגים. במקום ישנם  שני שרידים של מבנים מעניינים:

ביתו של פטרוס – על פי הברית החדשה ישו ישן בביתו של פטרוס, ופטרוס נבחר להיות השליח של ישו לאחר מותו, על כן ביתו נחשב קדוש בעיני הנוצרים. זהו למעשה בית הכנסייה הראשון בעולם, המקום בו התכנסו המאמינים בישו. המקום ידוע גם בשמו הלטיני – דומוס אקלסייה domus ecclesia. ביתו של פטרוס נמצא באזור בו היו בתי מגורים פשוטים, איזור שמאוחר יותר זכה לשם אינסולה סאקרה – הרובע הקדוש בלטינית (Insula Sacra). הבית מוזכר בברית החדשה כמקום בו ישו ריפא את חמותו של פטרוס ורבים אחרים. החל מאמצע המאה הראשונה לספירה החדר משנה את יעודו והופך לאתר עלייה לרגל. נמצאו בו כמה שכבות של טיח וכתובות בשפות שונות המזכירות את ישו וסמלים נוצריים רבים. הממצאים הארכיאולוגים מעידים על כך שהמקום תוחזק במשך הדורות ומשך עולי רגל מקרוב ומרחוק. במאה החמישית המתחם הופך לכנסייה מתומנת. הכנסייה מוזכרת בכתבים של עולי רגל שבקרו בכפר נחום במאה השישית. כיום, מעל שרידים אלו נמצאת כנסייה מודרנית אשר נבנתה בשנות ה-90 בצורת ספינה ונראית כמרחפת באויר מעל פני שרידי הכנסייה הישנה והחדר הקדוש. ברחבה שלפני הכנסייה, מוצג פסל מודרני של פטרוס ובידיו מטה רועים ומפתחות. הפסל הוצב לקראת ביקורו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני בשנת 2000. פטרוס נחשב לאפיפיור הראשון ולכן בעבור הקתולים ישנה חשיבות יתרה לכל מקום בו פעל פטרוס.

המנזר הפרנסיסקני בכפר נחום
הכנסייה המתומנת הנראית כמו ספינה מרחפת
חורבות הכנסייה הקדומה שמתחת…
פסלו של פטרוס שהוצב בכניסה לקראת ביקור האפפיור בשנת 2000

בית הכנסת – במקום קיימים שרידי בית כנסת מרשים הבנוי מאבני גיר ואשר נמצא מעל שרידי בית כנסת אחר עשוי בזלת, והוא מוזכר רבות בברית החדשה. בית הכנסת הראשון מתוארך לאחרי המאה החמישית לספירה.  אבני הגיר שהובאו מרחוק והעיטורים הרבים מעידים על ישוב יהודי מבוסס שהתקיים במקום בתקופה הביזנטית. בית הכנסת אומנם הוקם חמש מאות שנה לאחר שישו פעל בכפר נחום אך הפרנסיסקנים טוענים שבית הכנסת מתקופתו של ישו נמצא מתחת לבית הכנסת הקיים כיום. בגן הארכיאולוגי סביב בית הכנסת מוצגים עמודים וכותרות שנמצאו באזור. על חלקם אפשר לראות כתובות בעברית עתיקה וסמלים יהודים.

אני מכורה לחורבות

משם המשכנו לכנסיית שניים עשר השליחים שהיתה מיסטית משהו. היא שוכנת ממש סמוך למים על חופה הצפוני של הכנרת, מקום לשבת לידו ופשוט להרהר. הכנסייה הוקמה בשנת 1931 והיא ממוקמת במזרחו של כפר נחום, כ-150 מטרים ממזרח לכנסיית בית פטרוס הקתולית-פרנציסקנית. במקום מנזר קטן ובו נזירים בודדים. הכנסייה הקטנה נושאת 12 כיפות אדומות, וקבועים בה חלונות צבעוניים. בפנים כמעט כל קירותיה מקושטים בציורי קיר עשירים אותם ציירו אמנים מיוון.

כנסיית שניים עשר השליחים

מסביב למנזר ולכנסייה גן יפהפה
זוג טווסים מלכותי קיבל את פנינו

שמנו פעמינו לטבריה, ואף עצרנו במלון הסקוטי להתרשם מהמבנה. אני כבר לא זוכרת היכן אכלנו צהריים, אבל שלל מסעדות ובתי קפה באזור יציעו לכם ארוחה כיד המלך, וגם פיקניק בכנרת לגמרי בא בחשבון. סך הכל יום טיול לא רחוק, מעניין ומהנה, שגורם לך לחשוב על מהות הארץ הקדושה לשלוש הדתות ועל ההסטוריה עתיקת היומין שלה המשפיעה על מיליוני אנשים בעולם.  ולנו הזכות לחיות בה ולבקר באתרים אלה מרחק נסיעה. שתהיה לכם שבת טובה!

ואין כמו הכנרת היפה שלנו, The sea of Galilee שם אומרים, הילך על מים