יש מקומות בעולם שאני יכולה לחלום עליהם מבוקר עד ערב, אבל ברגע שהם מצריכים חיסונים כלשהם, הם מיד יורדים מהפרק. למזלי, יש לי חברים שלוקחים הכל בקלילות, ונהנים בשבילי מחוויות מסוג זה. כשטבע ואמא אדמה מעורבים, אני פשוט לא יכולה לוותר על החוויה, אז גררתי שוב את חברתי, רמה אבירן, לספר את סיפור אפריקה שלה. מי יודע אולי אקבל אומץ להתחסן ולטוס ליבשת הפראית והמדהימה הזו. בכל מקרה, יש לי עוד קצת זמן עד ספטמבר-אוקטובר לחשוב על זה. אתם בינתיים, מוזמנים לקרוא על החוויה שלה.

ספארי באפריקה – כשרוברט רדפורד חפף שיער למריל סטריפ

זו היתה אחת מסצינות הקולנוע הכי רומנטיות שהוקרנו אי פעם. סצינה זו בסרט משנת 1985 הולידה אצלי את התשוקה לספארי באפריקה, שהתממשה רק יותר מעשרים שנה לאחר מכן…

הסרט “זכרונות מאפריקה” מספר על  חייה של הסופרת הדנית קארן בליקסן (המגולמת על ידי מריל סטריפ הכשרונית, והפעם במבטא סקנדינבי) בקניה שבאפריקה. קארן מוצאת עצמה נשואה לגבר בוגדני ועצלן הזונח אותה ומשאיר אותה לנהל את מטע הקפה שרכש. להפתעתה, קארן מוצאת עצמה מתאהבת באפריקה, בתושביה וגם בצייד הבריטי המסתורי דניס פינץ’ האטון (רוברט רדפורד היפהפה), שלדאבונינו נהרג במהלך הסרט בהתרסקות מטוס (מקווה שלא הרסתי לכם את הסוף…).

בסצינה הבלתי נשכחת – רומנטית וסקסית בצורה מרומזת מאד – דניס לוקח עמו את קארן לספארי בשטח, ובסופו של יום מפרך בטבע חופף עבורה את שערה במי הנהר לידו הם חונים.

כשהודעתי למשפחה שהחופשה הבאה שלנו היא ספארי בטנזניה, התגובה הראשונה של גדי היתה שהוא מאד אוהב חיות, אבל אם אני חושבת שהוא יחפוף לי שיער בתנאי שטח בסוף העולם אני יכולה לשכוח מזה… אחרי כל כך הרבה שנות נישואים הוא כנראה כבר די מכיר אותי…

ספארי באפריקה הוא אכן חוויה שאין שנייה לה. יש באפריקה משהו קדמוני שמתחבר ישר לבטן, והטבע שם פשוט עוצר נשימה. טנזניה היא אחד מיעדי הספארי הפופולאריים ביותר. זוהי המדינה הגדולה ביותר במזרח אפריקה, ורבע משטחה הוא אזור של שמורות טבע מוכרזות, המהוות בית לחיות פראיות רבות. טנזניה היא  ארץ של עדרים נודדים, סוואנות נרחבות, הר קילימנג’ארו (הגבוה ביותר באפריקה) על פסגתו המושלגת, אגמים יפהפיים, איזור חוף מקסים והרבה שמורות ופארקים המספקים חוויות ספארי יוצאות דופן.

למבקרים בטנזניה בפעם הראשונה, מומלץ לבקר בכמה שמורות המרוכזות בחלקה הצפוני של המדינה: הנה כמה פרטים על שלוש מהשמורות המפורסמות באיזור:

שמורת אגם מניארה: Lake Manyara

זוהי שמורה קטנה יחסית (330 קמ”ר), המהווה מעין מיקרו-קוסמוס לחוויית הספארי באפריקה. היא שוכנת בתחתית השבר הסורי-אפריקאי, ומאפשרת צפייה בסוגים רבים של חיות בר. הסופר ארנסט המינגווי כתב על השמורה שהיא “The loveliest I had seen in Africa”… הכניסה לשמורה עוברת דרך יער טרופי ומגיעה לאגם ענק, כשברקע צוקי וולקאנו כחולים. חיות בר רבות וביניהן קופים מסוגים שונים, זברות, ג’ירפות, אריות, המוני פילים, ומאות ציפורים ממלאות את השמורה.

מכתש נגורונגורו: Ngorongoro Crater

לא בכדי מכונה מכתש נגורונגורו “הפלא השמיני של הבריאה”. זהו לוע של הר געש שקרס לתוך עצמו, ושטחו כ 260 קמ”ר. קירות המכתש הגבוהים (בגובה 600 מטר) יוצרים אזור סגור בו ניתן למצוא כ 25,000 בעלי חיים כמו פילים, קרנפים, אריות, נמרים, עדרים של זברות, גנו ותאואים. בתוך המכתש עצמו ישנם יערות גשם, סוואנות, ביצות, אגם סודה וכמה נחלים. על שפת המכתש ממוקמים כמה מלונות (לודג’ים), המספקים תצפית מרהיבה למכתש ולשקיעות היפות ביותר בעולם.

שמורת הסרנגטי: Serengeti National Park

זוהי השמורה הפופולארית ביותר, אתר מורשת עולמי ובין שבעת פלאי העולם. הסרנגטי ידוע במיוחד בהקשר של נדידת העדרים השנתית, בה מיליוני חיות – גנו, זברות, צבאים, אנטילופות ועוד שועטות במישורים בחיפוש אחר שטחי מרעה חדשים. השמורה ענקית בגודלה (מעל 14,000 קמ”ר) ומאפשרת צפייה בבעלי חיים פראיים רבים בסביבתם הטבעית.

ההרגשה העיקרית שלי לאחר כמה ימים בשמורות היתה שהגעתי לגן עדן. גן עדן של טרם היות האדם. בשמורות, החיות הן השולטות. מותר לנוע בהן רק ברכבים ורק בדרכים המסומנות. אין כמעט סממנים לציביליזציה או ליד האדם. אחרי שרואים את החיות בסביבתן הטבעית, חופשיות לחלוטין, קשה אפילו לחשוב על גני החיות המוכרים לכולנו. כשעדר פילים חוצה את השביל מטרים ספורים ממך, כשהמישור לפניך מלא בעשרות זברות, ג’ירפות וגנו, כשלהקת אריות מתנמנמת לה בשמש ממש במרחק נגיעה, כשצ’יטה יפהפיה חולפת על פניך בסערה – הלב ממש נפעם.

את הלילות במהלך הספארי מעבירים בלודג’ים או במחנות אוהלים. הלודג’ים רובם יפים עד מפוארים, עם חדרים נוחים וארוחות בוקר וערב בסגנון בופה וטעמים לכל חיך. מחנות האוהלים רחוקים מאד ממחנות הקמפינג המוכרים, חלקם יוקרתיים מאד ומספקים אוהלים ענקיים יפהפיים עם שירותים צמודים, מקלחות חמות באוהל, שטיחים ואביזרים שלא היו מביישים מלונות של 5 כוכבים.

אחרי הביקור המסעיר בפארקים ובשמורות, מומלץ לסיים את החופשה בנופש רגוע ומפנק באי זנזיבר (חלק מטנזניה). מים בצבעי הטורקיז, חופים קסומים, חול לבן בתולי, ריף אלמוגים מדהים לשנרקול וצלילה, סיורים לחוות תבלינים, עצי דקל טרופיים, וארוחות גורמה של דגים ופירות ים… בזנזיבר אפשרויות לינה רבות, החל ממלונות וכפרי נופש של 5 כוכבים וכלה באכסניות צנועות.

טיול ספארי בטנזניה הינו חוויה ייחודית, ומומלץ לכל המשפחה. את הטיול ניתן לערוך עם ג’יפ ומדריך פרטי, או כחלק מקבוצת מטיילים. יש להצטייד בחיסונים לפני הנסיעה לאפריקה. מידע על החיסונים הנדרשים וקבלתם ניתן למצוא במרפאות המטיילים של קופות החולים השונות. בנוסף, יש צורך באשרת כניסה לטנזניה, ניתן לקבלה מראש או לעשותה במעבר הגבול (עלות 50$). טיסות לטנזניה ניתן להזמין באתיופיין איירליינס (http://www.flyethiopian.com) מתל-אביב לאדיס אבבה ולאחר חנייה של מספר שעות טיסת המשך משם לשדה התעופה בקילימנג’רו (JRO).

אנחנו נעזרנו בשירותיה הנפלאים  של רונית הרשקוביץ מ “ספארי קומפני”, המלכה הבלתי-מעורערת של טנזניה… רונית המקסימה הינה אשת תיירות בעלת מומחיות מיוחדת לטנזניה וזנזיבר, ואף מונתה לקונסולית הכבוד של טנזניה בישראל. היא בעלת ידע נרחב, קשרים ענפים והיכרות אישית עם כל הקשור לתיירות בטנזניה ובזנזיבר, ובזכות המלצותיה, התכנון הקפדני שלה ויכולתה להתאים לכל אדם את הטיול המתאים לו אישית, זכינו בחוויה מעשירה ומפנקת שלא תישכח!

המון תודה לרמה וגדי אבירן על השיתוף, החוויות וחלק מהצילומים. בתום כתיבת הפוסט הזה, השתכנעתי להתחסן. לא די לי בסוסים. חייבת זברה. *צילום שער עבור חברת ספארי קומפני: חן פלד