פוסטים שנרשמו בתאריך2013

תקופת חגי תשרי תמיד מביאה אותי להרהורים עמוקים על איפה אני ממוקמת בעקומת החיים שלי. במטרות שרציתי להשיג עד כה, במה שכבר מיציתי ואפשר להניח לו, ואל מה יש עדיין לשאוף ולייחל לו. אחד הדברים שהייתי הכי מאחלת לעצמי השנה, זה בית. בית משלי. לא שכור, לא זמני, לא גדול מידי, לא קטן מידי. לא של מישהו אחר, ולא כזה שיימכר. שלי. בחיפושיי אחר משאת נפשי, הגעתי למחוזות ספרד, אל פרי עבודתו של אחד המעצבים הבולטים בזירה הספרדית, שחשבתי שכדאי מאוד שתכירו אם אתם מתחברים לטעם שלי. שמו Mikel Larrinaga והוא אחד הטובים. בהתחייבות.

אני מכירה אתכם היטב כבר למעלה משלוש שנים. אתם קוראים אותי כל שבוע (כמעט, נו…), שולחים לי מיילים מפרגנים, פוגשים אותי לשיחה קצרה במכירות של ביגי בסט. את חלקכם היה לי העונג לבקר בבתים, לעצב, לשדרג, אולי לצלם. אבל הכי הייתי רוצה לראות, מה אתם עושים עם הדברים היפים של BIGGIE BEST שאתם רוכשים באתר, במכירות או בחנויות. הסקרנות הורגת אותי. אז החלטתי שהקיץ הזה, אחרי שנים שאני משתפת אתכם כמעט בהכל, הגיע הזמן שתשתפו אותי גם. אני מכריזה בזאת על תחרות חדשה, להלן “התחרות”, שתתקיים במהלך חודשי יולי-אוגוסט. רוצים להשתתף? כנסו לפרטים המלאים.

זה נכון שאני ילדת טבע באופי, וחיי הכפר הם משהו שאני לא יכולה בלי, על אף שגדלתי כילדה עירונית לחלוטין עד לתחילת שנות העשרים שלי. יחד עם זאת, האני האחר שלי אוהב אסתטיקה נקייה ובהירה, ומתלהב מכל גחמת עיצוב סקנדינבי טהור.  לאחרונה התמכרתי קשות לסדרת הטלויזיה “הממשלה” המשודרת ביס, העוקבת מקרוב אחר חייה של בירגיטה, ראש ממשלה דנית, המפלסת דרכה כאישה בעולם כוחני של פוליטיקה ותככים, ולעיתים משלמת מחיר כבד בחייה האישיים. צילומי הסדרה, הסטיילינג, האופנה השיקית, ועיצוב החללים, העלו בי געגוע לקווים הנקיים של העיצוב הקר והנקי של הסקנדינבים. ובכל זאת, מצאתי לכם תמונות מלאות השראה של דירה בשטוקהולם,…

מה שלומכם יקרים שלי? שבועות בפתח, וכמו שאתם זוכרים, זהו החג האהוב עליי בכל השנה. אשמח לשתף אתכם בכמה מתכונים בהמשך, אבל רציתי לפתוח את השבוע הזה בבית מיוחד. הוא לא עוצב על ידי מעצב, אין בו פנטזיות משוגעות, אבל יש בו המון רוך ואהבה, ופריטים מקסימים ביותר, שמשפצים בעצמם ענת ושימי. חותמם האישי ניכר בכל, החל מפלטת צבעים עדינה ונעימה לעין, דרך אוספים מנסיעותיהם למקומות רחוקים, חפצים שהשאירו להם בני משפחה אהובים, ובעיקר, פרטי ריהוט ישנים שהם מוצאים זרוקים בצד הדרך, ומטפחים עם המון אהבה. אז קפצתי לביקור.