אחרי שנה לא פשוטה, החלטנו לארוז חפצים ולטוס למקום קר וחגיגי במיוחד, בו נוכל להרים כוסית ולסכם ששנת 2014 תהיה שמחה יותר, בריאה יותר ומלאת חותמות בפספורט (לפחות שלי). אנגליה היא מסוג המקומות שאף פעם לא נמאס מהם, במיוחד לאור העובדה שזהו בסיסה הרשמי של BIGGIE BEST, אבל הפעם זו הייתה חופשה נטולת עסקים לחלוטין. דגמנו כפר, חגגנו בעיר, ובין לבין הרגשנו בבית. אתם מוזמנים לחוות אותה בעיניים שלי, דרך עדשת הסלולרי החדש שלי מסוג Nokia Lumia 1020 בו אני כבר מאוהבת קשות. כנסו.

הפעם החלטנו לחוות את אנגליה ברכב, חוויה בפני עצמה, שכללה מעבר ב Euro Tunnel דרך צרפת. זו הייתה הפעם הראשונה בה נהגנו בצד שמאל של הכביש וזה היה די מלחיץ עד שהתרגלנו. אחרי נחיתה ערב קודם בבלגיה, נסיעה של שלוש שעות שעברו כמו כלום, הגענו למעבר ובחרנו באופציית הרכבת, עליה עולים עם הרכב, ותוך 35 דקות היינו באנגליה. האופציה השנייה היא לעבור עם הרכב במעבורת, היא יותר זולה אך אורכת כשעתיים וחצי, ובינינו, למי יש זמן לבזבז על שטויות כשלונדון מחכה לי בצד השני. כמה זה עולה? תלוי מתי, אבל בגדול כ- 80 יורו לרכב, לכיוון.

 

נכנסים ל Eurotunnel
בתוך המנהרה על הרכבת לאנגליה

אז עברנו לצד השני ובחרנו לא לייגע את עצמנו בנסיעה ממושכת, והתמקמנו בלב הקאנטרי של אנגליה, במלון Marriott אשר בעיר Maidstone הנמצאת בחבל המלכותי Kent . זהו חבל ה Tudors, ועל כך שם המלון, שם הפארק ושם האזור בו לנו. המלון מאכלס ספא מפנק, מגרשי גולף וקאנטרי קלאב משגע. צרחתי מרוב אושר. הכל היה שם כל כך טעים ונעים ויפה.

מגרשי הגוף הקסומים בחצר מלון Marriott ב Maidstone
קניון Westfield בלונדון, מקושט וחגיגי עם משטח החלקה על הקרח
מרק העגבניות הכי טעים בעיר שייך ל Deli של Marks & Spencer
לורה אשלי בקניון ווסטפילד, סייל מטורף

מאחר והיה שבת, שמנו פעמינו ללונדון הרחוקה מרחק 40 דקות נסיעה, כדי לא לפספס את שוק פורטובלו היפה, ההומה אדם בשבתות. הכל היה כל כך צבעוני, מקושט ומזמין. בין דוכני העתיקות, עגלות הקרפ והערמונים הקלויים ורוח החג, טיילנו, קנינו ועצרנו לארוחת תה במסעדה שווה במיוחד בנוטינג היל הנקראת First Floor. מומלץ!

Cath Kidston on Notting Hill
עתיקות בשוק פורטובלו בנוטינג היל. משוטטים
ערימות כלי כסף בדוכני השוק, נוטינג היל
כלי תה בחנות התה האגדית Wittard
יופי של עיצוב ב Wittard

 

פורטובלו מציע עתיקות משובבות, אך המחירים שם לא זולים כלל

את היום שלאחר מכן בילינו בקאנטרי האנגלי באזור Kent. ביקרנו ב Leeds Castle, טירה משגעת בת 900 שנה שאיכלסה לא מעט מלוכה ואצולה, כולל את ה טיודורים. היה מוזר לטייל להם בחדרי השינה כאילו הם תיכף יצאו מאיזה חדר עם הפיאה המסולסלת, מכנסי הברך והגרביונים וינזפו בנו על שחיטטנו להם בספרים. סביב הטירה היה פארק ענק לשימור ברבורים ועופות אותו מטפחים בקפידה רבה. הברבורים בהחלט הציגו את עצמם כבעלי המקום וליוו אותנו עד הכניסה.

הברבורים שקיבלו את פנינו ב Leeds Castle
המקום פשוט משגע
Leeds Castle
סביר להניח שזה היה ביתו של הגנן, אבל ממש לא היה איכפת לי לגור שם…
בתוך הטירה, חדר השינה של המלכה. האמת, לא משהו…
והיה גם את זה שכבר יותר מתקרב, לפחות בגוונים
והנה הוא מהצד השני
חדר האוכל כבר יותר לטעמי. מעניין מי עיצב להם…

משם המשכנו ל Canterbury, עיירה קרובה עמוסת מבנים עתיקים וקתדרלה אחת מפוארת. היא הייתה משובצת חנויות קטנות ומקסימות, כמו שאנחנו אוהבים. עשינו שופינג ועצרנו לאכול Hot Pot – קדירה חמה וטעימה מאוד המורכבת מפירה עשיר, רצועות חזה הודו צלוי ורוטב קרנברי הורס. היה טעים טעים ומשביע מאוד. מי אמר שבאנגליה אין אוכל טוב??

רחובותיה העתיקים והמקסימים של Canterbury
חנות מזכרות מקסימה
Canterbury Cathedral

אחרי פינוקים במלון ההורס בכפר, הגיע זמן השופינג הרציני וחגיגות סוף השנה. ארזנו והמשכנו ללונדון. מזג האויר שהיה שמשי ונעים עד כה, החליט להזכיר לנו שאנחנו בארץ התה, והפך אפרורי וגשום. אותי, זה בטח לא מה שישבור. אחרי נסיעה לא ארוכה, הגענו לעיר לדירת 2 חדרים מקסימה ששכרנו במחיר מופקע ביותר עקב חגיגות סוף שנה, דרך airbnb. אם אתם מודאגים איפה החנינו את רכבנו, יש לכם סיבה טובה להיות מודאגים. בלונדון אין חנייה אפילו לזבוב. ובנוסף, יש מס נסיעה בכבישים מסוימים בתוך העיר (Congestion Charge). גם זה לא שבר אותנו. בדיקה קצרה בגוגל, גילתה לנו שאין פקחים והמס הוסר מערב קריסמס ועד ראש השנה החדש. מה שנקרא, יותר מזל משכל. את כל השבוע הזה שרדנו עם קנס אחד של 40 פאונד. בקטנה.

חדר השינה המפנק ב Clapham, לונדון
בחדר, בודקת את השלל…

התמקמנו בדירה הפצפונת ויצאנו להגיד לעיר שלום, לפגוש חברים ולהרים דרינק חגיגי. העיר היתה מקושטת בצורה עוצרת נשימה. הרחובות, חלונות הראווה, הבתים, פשוט תענוג. כל אחד ואחד שם תורם את חלקו. פקדנו את ה Covent Gardens, הסתובבנו ב Soho, ביום הגשום ביותר היינו ב Westfield, מרכז הקניות הענק, וכמובן ב Oxford, Chelsea ו- Kensington, הרחובות היפים של לונדון. הזיקוקים המרהיבים והספירה לאחור חתמו את 2013, והשאירו אותה כחלום רחוק. 2014 כבר כאן, חיובית יותר ורעננה, מוכנה להתחיל מחדש.

רחובות העיר היו מקושטים להפליא
כי אין על האנגלים בחגיגות

את היום שלמחרת אף אחד לא ממש זוכר מרוב אלכוהול והמולה. העיר ריקה מאדם, נטושה לחלוטין. זה הזמן לומר שלום ולהמשיך הלאה לפנינה הבאה. Greenwich הייתה היעד הבא, בתקווה לאכול אצל ג’יימי (אוליבר) ארוחה אחרונה לפני שחוזרים להולנד ומשם לישראל. המקום הנפלא הזה הנמצא בפאתי לונדון, מציע מוזיאון ימי עשיר, אוניברסיטה מדהימה, שוק עתיקות שווה במיוחד, חנויות הורסות ובכלל, אל תפספסו אותו. וגם לא את ג’יימי שלי כמובן. טעים שם כל כך שלא תרצו לחזור הביתה. נשבעת.

הספינה המהממת שקיבלה את פנינו ב Greenwich ביום סגרירי במיוחד
The Royal Observatory in Greenwich

 

הארכיטקטורה בעיר הזו הייתה פשוט עוצרת נשימה. זהו מבנה האוניברסיטה
אצל ג’יימי אוליבר במסעדה ב Greenwich
הצוות הסכים לשתף פעולה עם הבלוג
האוכל היה מעולה

אבל כמו כל הדברים הטובים בחיים, גם טיול זה הגיע לקיצו. חזרנו להולנד שוב דרך היורו-טאנל. מיותר לציין שרק עם פרנקי אפשר לעבור ארבע ארצות בשלוש שעות. היה נפלא ומרגש וכבר מחכה לפעם הבאה! (פברואר :))