לוייטנאם עדיין (!) לא הגעתי, אבל היי, בשביל זה יש חברים! סיון אסקיו, צלמת וכתבת ישראלית המתגוררת בניו יורק, עימה אני מנהלת חברות בשלט רחוק כבר שנה, הסכימה לחלוק עימנו את חוויותיה בוייטנאם הססגונית. ותאמינו לי, אין מישהו יותר טוב בעולם שלי אשר יכול להעביר לכם תחושות, חוויות, מנטליות ואפילו ריחות של מקומות. התמונות שהיא מצלמת בכלל לא מצריכות מילים. אתם מוזמנים להכנס לחוויה צבעונית במיוחד ברחובות וייטנאם, ואם תרצו עוד, תוכלו להמשיך אותה בבלוג של סיון. כנסו.

רחובות עמוסי סקוטרים

נתחיל בדבר הכי בולט ומשמעותי במקום הזה, והוא האוכל. תראו אותו ברחובות בכל שעות היום, כמעט כמו בישראל ואפילו יותר. כמונו הישראלים, הכל בוייטנאם סובב סביב אוכל. תרבות, משפחה, רוחניות. תמצאו אותו בצנצנות מרהיבות בדוכנים, בעוגות שרימפס, באורז עיסתי, בפלחי תירס קלוי, בדיונונים מייובשים (איו…!) בקינוחי אננס או מנגו על מקל מצופים בשבבי צ'ילי מתוק. מה שבטוח זה שהוא יהיה צבעוני, קל, טרי ובריא. שוק האוכל Bon Thanh Market בעיר Ho Chi Minn (לשעבר סייגון) כבר ימקם אתכם היטב בזירה הקולינרית של המקום. טיפ מסיון: הקפידו לאכול רק במקומות הומי אדם עם תחלופה גבוהה, וותרו על מסעדות ריקות, גם אם הן נחשבות למתויירות, ושתו המון מים עם האוכל.

אל תשאלו אותי מה זה, אני אפילו לא רוצה לדעת…
או זה…
כדאי מאוד לברר קודם מה אתם אוכלים
שוק האוכל ב Ben Thanh Market

אחרי מספר ימי חוויה עמוסי קפה עם חלב מרוכז וממותק למוות (אחד מפלאי המקום מסתבר), מסעה של סיוון לקח אותה ל Hanoi, בירתה של וייטנאם, אשר התגלתה כיותר מסבירת פנים. האנוי, אשר נחשבת לעיר נוחה יותר, תיירותית, עם רחובות עמוסי עלמות חן יפות על סקוטרים, קבוצות סטודנטים ממהרים ומקומות בילוי חברותיים, אבל  יש סיכוי טוב שתהרגו לפחות פעמיים ביום בניסיון לחצות את הכביש. העיר סואנת מאין כמותה. המלון המומלץ מסתבר הוא Hanoi Hibiscus Hotel, הנותן תחושה ביתית בתוך ההלם התרבותי מסביב, והוא שוכן לא רחוק מהקתדרלה המפורסמת Saint Joseph’s Cathedral ברובע העתיק של העיר. ניתן לחוות את העיר במספר סיורי חובה עם מדריך דובר אנגלית עילגת (תרגעו, זו חלק מהחוויה) ב Hanoi City Tours.

הקתדרלה המפורסמת בהאנוי
הפגודות היפות בעיר ואוירת הרוח מסביב
זמן תפילה
זה לא נראה כמו קלאס או תופסת
אבל זה הרחוב הוייטנאמי

חווית ביקור מומלצת נוספת היא ב Temple of Literature, בעבר האוניברסיטה הוייטנאמית הראשונה והיום מקור עלייה לרגל בעיקר לסטודנטים (אבל לא רק) המבקשים לכתוב תפילה להצלחה בלימודיהם. התפילה נרשמת בקליגרפיה מרהיבה בדוכנים מחוץ למבנה. ביקור חובה נוסף הוא בפגודה העתיקה והיפה ביותר בהנוי Tran Quoc Pagoda, סביבה תמצאו התגודדות מלווה בקטורת ופירות המוגשים לאלים על ידי המקומיים.

רישומי תפילה בקליגרפיה יזמנו לכם הצלחה בלימודים ובכלל
הקליגרפיה: תרבות בפני עצמה
סיון ואני חולקות פטיש לעפרונות. בעיקר בכוסות. בעיקר מלמעלה.

עוד חוויה מומלצת היא ביקור ב Hoi An, עיר קסומה עם ציביון עתיק המשלבת אופי צרפתי, יפני וסיני. היא מאופיינת בסימטאות צרות, קירות צהובים ובניינים ישנים עמוסי עששיות צבעוניות. בכל ליל ירח מלא העיר חוגגת את ה Lantern-Full moon-Festival, טקס בן 3,000 שנה. הדרכים נסגרות למעבר כלי תחבורה, והעיר מתקשטת בלילה בהולכי רגל הנושאים עששיות דולקות ומייחלים לצמיחה ושגשוג. כמובן שהטקס משולב זלילה של עוגיות ירח וזמן אידיאלי לשידוכים מוצלחים במיוחד. אסור להחמיץ את המראה הלילי המרהיב!

חוגגים ירח מלא בהוי אן ובסייגון
איזה קישוטים מרהיבים!

גם פסטיבל טט – Tet Festival מומלץ לביקור. הוא מתקיים בסוף ינואר, תחילת פברואר בעיקר בסייגון והאנוי. הפסטיבל מציין את תחילה שנת הירח החדשה לפי לוח השנה הויטנאמי. לפי המסורת המקומית, בתקופה זו נשמת האל לה טאו קואן עוזבת את בית המשפחה, ובמקומה מגיעה נשמה חדשה לשמור על הבית במהלך השנה הקרובה. ולכן, שבוע הפסטיבל חשוב מאוד ובו המקומיים מתלבשים בלבוש מסורתי, מנקים את ביתם ביסודיות, מקריבים דגים, ושרים שירים. הפסטיבל שנמשך כשבוע נחשב לחשוב ביותר במדינה, ותקופה זו נחשבת לעמוסה בתיירים ובמקומיים.

ילדים וייטנאמים ברחובות העיר
אין לי מה לומר. פשוט הורסת.

Hoa Lo Prison, הידוע גם כ"הילטון הידוע לשמצה" הוא הכלא המצמרר. שווה לבקר בו למרות סיפורי הזוועה מימי השלטון הצרפתי על העינויים הקשים והוצאות להורג בגיליוטינה של אסירים באותה התקופה, אשר לימים שימש כמתקן הכליאה של טייסים אמריקנים שבויי מלחמה.

יפות על קטנועים. מראה שכיח.
הנוף המקומי

מהנוי, ממליצה סיון לקחת טיולים ליום או יומיים ל Halong Bay או לקחת את רכבת הלילה ל Sapa שבצפון. אפריל מסתמן כחודש המומלץ בשנה לביקור במקום. מזג האויר נאה והפריחה מלבבת. לקרוא עוד על וייטנאם והרפתקאותיה של סיון שם, אתם מוזמנים לבלוג שלה, אמנם באנגלית, אבל בהחלט שווה את המאמץ!

תודה סיון, על השיתוף והתמונות ההורסות! אוהבים אותך 🙂