הנכם גולשים בקטגוריהמשהו טעים

כשהייתי קטנה אמא כל הזמן נזפה בנו לסיים את כל מה שהוגש בצלחת. “אוכל לא זורקים! יש מיליוני ילדים רעבים בעולם ואת משחקת עם האוכל??!” המשפט הזה תקוע לי בראש עד היום ואכן, שום דבר לא נזרק. הלחמניות היבשות נשמרות לפירורי לחם או נתרמות לטובת הציפורים בגינה, הירקות הרכים משבוע שעבר נכנסות לפשטידה או הולכות כצ’ופר לסוסים, ואת שאריות הסירים ג’וזי הכלבה מחסלת. כלום לא נזרק. את השאריות השוות אני ממחזרת לארוחה חדשה שכולם זוללים. חשבתי שתרצו לדעת.

אם יש מישהו בארץ הזו שאני לא יכולה לעמוד בפני המאפים שלו (חוץ מאבישי…), זהו כמובן האחד והיחיד, מיקי שמו. לטעמי, קונדיטור מספר אחד בארץ ואיש מקסים וחביב. לרגל החג, ביקשתי יפה וגם קיבלתי, מתכון לטארט הלימון שלו, הורס וחגיגי, כדי שתוכלו לשדרג את שולחן החג שלכם במשהו באמת מיוחד וטעים. חוצמזה, אני מאלו שלא יודעים לאפות בכלל, שלא לדבר על עוגות שמרים. אני בטוחה שגם לכמה מכם יש פוביית שמרים, והשבוע גיליתי ממש במקרה באחת מתוכניות הבוקר, שמיקי שמו, הולך להעביר סדנא כזו למאותגרי שמרים שכמותי. אני בטוח הולכת להשתתף בה, ואשמח לפגוש גם אתכם שם. יהיה חווייתי, אין…

אני יודעת שזה ממש ברגע האחרון (כהרגלי לאחרונה…), אבל תקשיבו לי טוב, אתם לא מבינים מה אתם מפסידים, אם אתם לא רצים עכשיו לנסות את המתכון לקינוח ה-ה-ו-ר-ס הזה. אתם יודעים הרי שטורקיה הוא ה-מקום לדגום מאכלים מבוססי חלב, חמאה ושמנת, אז את המתכון הזה, השמור במרתפי משפחות הטורקים, חילצתי לכם מגברת אחת יקרה ביותר, שקרובה לליבי ממש כמו אמא וקוראים לה דולי גליקו. לא צריך דברים מיוחדים, הכל ממה שיש לכם בבית, ומהערך הקלורי פשוט תתעלמו. בלאו הכי הלך עלינו בחג הזה. יאללה רוצו לעשות ודווחו מהשטח.

חברים שגרים במושב זה נכס טוב. כל פעם שולחים לנו מקצה אחר של הארץ כמות נכבדת של פרי או ירק מסוג אחר, בהתאם לגידולים באזור, ובהתאם לעיסוק החברים. השבוע קיבלנו ענף שלם עמוס בננות. בננות ירוקות ויפות, המסודרות כחיילות. מצטופפות להן שם כאילו לא רוצות להפרד. אז כבר עכשיו התחלתי להתכונן נפשית לאכילה אינטנסיבית של הפרי המדהים הזה, ואני מגייסת מתכונים. אחד כזה שמצאתי לעוגת בננה, שייך לבלוג ביסים המדהים.

המאניה בעיצומה וכולם עסוקים ממש ברגעים אלה בהשלמת הקניות, בישולים, איחולי חג לאהובים. למי שיש זמן לקרוא אותי כרגע, מצבו טוב! אני החלטתי לא להלחץ החג הזה ולקחת את הכל בסבבה. מה שיהיה, יהיה, המשפחה שלי תאהב אותי גם ככה 🙂 אז אם בא לכם להכין קינוח מטמטם של הרגע האחרון שלוקח באמת דקה ונראה ממש מרשים, שלא לדבר על הטעם, הנה מוס נוטלה עם שמנת מתוקה, שהכינו לי השכנים המתוקים מיטל ושחר ליום הולדתי האחרון, ושכבש פה בסערה את כל השכונה.

הם נולדו במאה ה-14 באיטליה והסתובבו בכל העולם. יש להם אחיות, בני דודים ושכנים, אבל הכל נשאר במשפחה. הם ביסקוטי או קנטוצ’י או איך שתרצו לקרוא להם, ואוכלים אותם עם יין פורט בסוף ארוחה, או טובלים בהפוך של בוקר. ביסקווטים אריסטוקרטיים כאלה. הם שזורים בפרוסות שקדים, יש להם טקסטורה קריספית והם כל כך טעימים. נהוג גם לארוז אותם בצנצנות או קופסאות למתנות יפות כאלה וכולם ישמחו. בואו תלמדו איך להכין את הקנטוצ’ים הכי איטלקיים במדינה.